הנוער העובד (כשהוא לא לומד)

הנוער העובד (כשהוא לא לומד)

בני נוער רבים מסתערים על החופש כעל הזדמנות לעשות קצת כסף ולטעום משהו מעולם העבודה. החוק קובע כיצד מותר להעסיקם, השאלה היא רק מי מוודא שהחוק מיושם

שיתוף
העסקת נוער

העסקת נוער

הקיץ הגיע ונושא העסקת בני נוער הופך רלוונטי מתמיד. זה עניין רגיש – לפני בני התשחורת עומד קיץ קצר ולוהט שבמהלכו רבים מהם מקווים לעשות כסף כדי לחסוך להגשמת חלום קטן למימוש בקרוב, או לחסוך לטובת חלום גדול בהמשך. יהיו ביניהם כאלה שבשבילם העבודה היא חוויה עם מרכיב חברתי חשוב. דבר אחד בטוח: לרוב הם לא יהיו בררנים מדי כי אין להם זמן, כי זה לא מגניב להיות טרחן ולא תמיד הם מודעים לזכויותיהם בפני החוק.

לפני זמן קצר הצליחו עובדי רשת מקדונלד'ס בישראל להתאגד, וקצת לפניהם עשו זאת עובדי בורגראנץ', אולי בהשראת המחאה הגדולה של עובדי רשתות המזון המהיר בארצות הברית. בהתחשב בהרכב אוכלוסיית העובדים של הרשתות הללו, מדובר בחדשות טובות לבני נוער עובדים וכעת יש לקוות שההנהלה לא תקשה על העובדים המאוגדים שמפלסים את דרכם להעסקה הוגנת בין אדי הטיגון ושלוליות הקטשופ. חוקי העסקת בני נוער בחופשת הקיץ שונים מחוקי ההעסקה בשנת הלימודים והם נגזרת של חוק חינוך חובה, שבקיץ גם הוא יוצא לחופש, ולכן ניתן להעסיק בני נוער צעירים יותר למשך יותר שעות בשבוע.

עובדי בורגראנץ' הצליחו להשיג לעצמם נסיעה לפולין על חשבון הרשת (רק לי השילוב בין המבורגרים לרצח עם נשמע מוזר?), אבל הזכויות החשובות באמת הן אלה המפורטות בחוק, וזה עיקרן:

העסקה חוקית של בני נוער בישראל

  • גיל העסקה: אין להעסיק נוער מתחת לגיל 14. מי שמלאו לו 14 אך טרם מלאו לו 15, יוכל לעבוד במלאכות קלות בלבד שאין בהן סיכון לבריאותו. בעבודות מסוכנות אסור להעסיק גם מי שמלאו לו 15. בשנת הלימודים גיל המינימום להעסקה הוא 15.
     
  • להעסקת בני נוער בהופעות ופרסומות יש לקבל היתר מהתמ"ת (משרד הכלכלה) ולפעול לפי כללים שנקבעו לתאני ההעסקה ושעות העבודה.
     
  • על המעסיק לדרוש מבני הנוער פנקס עבודה המונפק בלשכות התעסוקה ללא תשלום. להנפקתו יש להצטייד בתעודת זהות, אישור רופא ושתי תמונות. לא ניתן להעסיק נער או נערה ללא אישור מרופא המשפחה ולעבודות מסוימות נדרש אף אישור מיוחד מרופא תעסוקתי.
     
  • אין להעסיק בני נוער מתחת לגיל 15 יותר משמונה שעות ביום ויותר מ-40 שעות בשבוע. בני 16 ומעלה מותר להעסיק 9 שעות ביום, אך שבוע העבודה צריך להישאר במסגרת של 40 שעות ואין להעסיק בשעות נוספות. אין להעסיק בני נוער יותר מ-173 שעות בחודש.
     
  • חובה לנהל רישום של שעות העבודה. בהיעדר אמצעי רישום, הרישום יבוצע ידנית והנערים והמעביד יחתמו עליו.
    בני נוער מתחת לגיל 16 אין להעסיק בין השעות 20:00 ל-08:00 בבוקר למחרת. בין 22:00 ל-06:00 בבוקר למחרת אסורה גם העסקת בני 16 עד 18, אלא בהיתר מיוחד וגם אז רק עד 23:00
    אין להעסיק בני נוער ביום המנוחה – שבת ליהודים; בני דתות אחרות יכולים לבחור בין שישי, שבת וראשון.
     
  • המעסיק מחויב לתת לבני הנוער הפסקה של 45 דקות לפחות למנוחה ואכילה לאחר שש שעות עבודה. מתוך 45 דקות ההפסקה 30 חייבות להיות ברצף.
     
  • חובה לשלם את שכר המינימום שנקבע לבני נוער, גם אם הנערים מוכנים לתשלום מופחת. מדובר בשכר מינימום לבני נוער למשרה מלאה (40 שעות שבועיות) או בחלק היחסי של שכר המינימום לבני נוער שיחושב לפי שעות העבודה. שכר המינימום לבני נוער מחושב לפי שכר המינימום לעובד מבוגר באופן הבא:
    • עד גיל 16 – 70% (ב-2013 – 3,010 ש"ח לחודש, 17.40 לשעה);
    • מגיל 16 עד גיל 17 – 75% (ב-2013 – 3,225 ש"ח לחודש, 18.64 לשעה);
    • מגיל 17 עד 18 – 83% (ב-2013 – 3,569 ש"ח לחודש, 20.63 לשעה).

צריך לזכור שדווקא על בעלי הזכויות במקרה הזה, בני הנוער, אי אפשר תמיד לסמוך שידאגו להילחם על המגיע להם, ויש לקוות שלא ינוצלו לרעה ולוודא שהם מכירים את עיקרי החוק שאינם מסובכים להבנה. כל אחד צריך לזכור רק את המספרים שרלוונטיים לגילו.

בואו לשמוע על עוד חוקי עבודה וסוגיות בנושא בכנס דיני עבודה. לחצו כאן לפרטים נוספים

סדנת עולם העבודה החדש

אין תגובות

השאר תגובה