תגית: פסיקות בית הדין לעבודה

ביה"ד: עובד לא יכול לטעון שפוטר ע"י הודעה למעסיק כי אם לא יבצע דברים מסויימים הוא יראה עצמו מפוטר;  המעסיק לא יכול לטעון שהעובד התפטר רק משום שהתנהג בצורה מסוימת

המעסיק ישלם פיצוי של 42 אלף שקלים והוצאות משפט בסכום של 8,000 שקלים, משום שהשימוע בוצע שלא כדין: לא נמסרה לעובד הסיבה האמיתית לפיטוריו ולא היתה התייחסות עניינית לטענותיו במהלך השימוע

ביה"ד: החברה שהזמינה את השירות מהקבלן תשלם פיצוי 50 אלף שקל בגלל אפליה על רקע מוצא

בית הדין: העובדת היא זו שבחרה במסלול ללא אובדן כושר עבודה; מעסיק שמסרב לבצע הנחיית העובד לבטחו בביטוח מנהלים שאין בו רכיב אובדן כושר עבודה, עלול להיות מואשם בעבירה פלילית

בעלי חברה שהעבירו את פעילות החברה לחברה אחרת, במטרה להימנע מתשלום זכויות סוציאליות מארבעה מהעובדים, ישלמו לכל הארבעה סכום כולל של כ-2.05 מיליון שקלים ובנוסף הוצאות משפט בסכום 120 אלף שקלים

ביה"ד: אין הבדל בין אופי עבודתו כעצמאי לאופי עבודתו כשכיר, למעט בנושא התמורה; פעילותו כעצמאי היתה חלק מהפעילות השוטפת; פעילות זו בוצעה גם ע"י שכירים בחברה

עובד גנב מהמעסיק חומרים והשתמש ברכב של המעסיק כדי למכור אותם במהלך שעות העבודה - ביה"ד הארצי: בהיעדר הוכחת קיום הנזק הנטען או האפשרות לכמת אותו, מבוטל חיוב העובד לפצות את המעסיק בגין הנזק

ביה"ד: עצם הפגיעה בהתארגנות היא סוגייה הנוגעת לכל העובדים בחברה ויש אינטרס קבוצתי משותף של כלל העובדים לבירור המחלוקת

ביה"ד: "הסיבות לפיטורי העובד אין בהן ממש, והחברה לא הצביעה על כל סיבה אחרת"; "הליך השימוע היה פיקטיבי"; "העובד פוטר על לא עוול בכפו, ותוך שהוא חווה השפלה, עוגמת נפש, ופגיעה בשמו הטוב"

מעסיקים שמנצלים לרעה את מחלתו של עובד כבתירוץ כדי להזיז אותו מתפקידו או אף לפטר אותו, לא מקבלים את אהדת בית הדין לעבודה, ובמקרים מסויימים הם עלולים לשלם על כך פיצויים