תגית: חוק להגברת האכיפה של דיני עבודה

החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה נועד לשים קץ להתחמקותם של מעסיקים למלא אחר דיני העבודה, להפלות, להתחמק מתשלום פיצויי פיטורים, ביצוע שימוע כדין וכו

ב-2012 חוקק החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה בישראל. כמעט חמש שנים אחרי האם החוק השיג את מטרתו? עו"ד יערית שניידר חושבת שלא וזאת בגלל הדברים הבאים.

החוק האבסורדי של אכיפת דיני העבודה נועד להגן על העובדים באופן מיוחד ולקנוס את המעסיקים שיפרו את דיני העבודה. האם יש צורך אמיתי בחוק הזה?!

המונח 'קופות גמל' מתייחס ל: קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קופות גמל לתגמולים, לפיצויים, לקצבה, לחופשה או לדמי מחלה, קרנות השתלמות ועוד. ההוראות שבתקנות חלות על תשלומים לכל המוצרים הנ"ל.

הדו"ח גם מציין כי השנה חל שיפור בשיתוף הפעולה בין אגף המשמעת בנציבות ובין משטרת ישראל

החל משנת הכספים 2016 ואילך מעסיקים נדרשים לדווח שלוש פעמים במהלך השנה – ינואר, אפריל ויולי – על תשלומים ששילמו לעובדים, בדומה לשכר עבודה, ועל קליטת עובדים חדשים

חובת ניהול פנקס חופשה, נקבעה בסעיף 26 לחוק חופשה שנתית התשי"א 1951 ומחייבת את המעסיק עצמו לנהל את פנקס החופשה של עובדיו

אם הוטל על מעסיק עיצום כספי – החוק מחייב לפרסם זאת באתר האינטרנט של משרד הכלכלה באופן שיבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה. באתר יפורסמו דבר הטלת העיצום הכספי, מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבותיה, סכום העיצום הכספי שהוטל, פרטים לגבי המפר, שמו של המפר אם אינו יחיד, וכן את דבר הגשת ערעור ותוצאותיו, אם ישנו.

ועדת העבודה והרווחה אישרה אתמול כי רשאי להיות בודק שכר: עורך דין, רואה חשבון, חשב שכר, כלכלן, יועץ מס או מפקח עבודה, בעל ניסיון מוכח בדיני עבודה. תידרש גם הכשרה מיוחדת לכך