הדרכה
הדרכה בעבודה
הדרכה הינה אמצעי הקניית יכולות ו/או חוללות הנעה לפעולה. את התהליך יוביל ברוב המקרים, מדריך העוזר לחניכיו לפתח יכולת מסוימת. יכולת זו עשויה להיות מעשית, קוגנטיבית או אחרת. בניגוד להוראה כשמה היא, בה מעביר המורה ידע לתלמידיו, ישתמש המדריך בגירויים המפתחים מיומנויות גופניות או פנימיות. על פיתוח המיומנויות להיעשות באופן הדרגתי ומבוקר.
ההדרכה תתבסס על נסיונו ומיומנותו של המדריך, כמו כן על מידת היכרותו את הקבוצה שהוא מדריך. ההדרכה תתוכנן ותורכב מבעוד מועד לטובת השגת היעדים הנדרשים. האווירה בקבוצת המודרכים צריכה להיות אוהדת ותומכת לקידום השגת היעדים.
יכולות, אותן ניתן לרכוש באמצעות הדרכה:
- הנעה לפעולה: מעורבות חברתית, שינוי פנימי ולמידה.
- העצמה אישית: ריכוז, שלווה, ביטחון עצמי התמודדות עם בעיות.
- העצמה בין אישית: שיתוף פעולה, תרבות דיון, תקשורת בינאישית, ניהול צוות, אמון.
- העצמה פיזית: הרפיה גופנית, תנועה וגמישות.
- העצמה מקצועית: נגינה, לימוד שפה/ מקצוע.
גירויים מעצימי יכולות: גירויי העצמה מתחלקים לשלוש קבוצות- גירויים שכליים, רגשיים וחוויתים. איזון בין סוגי הגירויים באמצעות שיטות נאותות, יוביל להפנמה מיטבית של המשתתפים ועמידה ביעד ההדרכה.
1. גירויים רציונלים (שכליים): העברת נתונים, עובדות, תאוריות וכד'. כדוגמת הכרה לנושא רחב, יציג המדריך עובדות סטטיסטיות על בעיות באותו נושא.
2. גירויים אמוציונליים (רגשיים): סיפורים מעוררי הזדהות, שימוש בתמונות המחוללות את הרגש. כדוגמת אמצעי המחשה כגון סרטים על חייהם של חיילים שנפלו בקרב, או הצגת אדם ששכל אדם אחר ומדבר בשבחו.
3. גירויים חווייתיים: התנסות/ דימוי מצב ואף תרגול בדמיון מודרך עשוי להניב תוצאות טובות, כדוגמת תרגיל צבאי המדמה מלחמה.