חובת ניהול פנקס חופשה, נקבעה בסעיף 26 לחוק חופשה שנתית התשי"א 1951 ומחייבת את המעסיק עצמו לנהל את פנקס החופשה של עובדיו

העלאת שכר הנגדים בצבא יסייע בשימור הנגדי בעבודתם לטווח הארוך ותגדיל את יכולת הארגונים לגייס לשורותיהם נגדים 

לילך לוי סדוביץ, מנהלת פיתוח עסקי במנורה מבטחים פנסיה וגמל:  "דיווח תקין הינו חיוני לרישום זכויותיו הפנסיוניות של העובד, ומאפשר שיוך מהיר של כספים לחשבונות החיסכון"

הלמ"ס: תוחלת החיים בישראל בשנת 2014 עמדה על 80.3 שנים בקרב גברים ו-84.1 בקרב נשים. בתוחלת החיים של הגברים לא חל שינוי לעומת 2013, ואילו בתוחלת החיים של הנשים חלה עלייה של 0.2 שנה.

הרקע למהלך הוא תופעת הסבסוד הצולב הקיימת בבנקים – את עלויות התפעול נושאים הגופים המוסדיים המנהלים את קופות הגמל, ואילו את עלויות השירותים הנלווים להם משלם ציבור החוסכים. כך הבנקים מעניקים לגופים המנהלים הנחות לתפעול קופות הגמל, ואת העלויות נושאים בפועל החוסכים, ואת זה מנסה שר האוצר למנוע.

מטרת החוזר הינה לפשט ולהנגיש את זכויות וחובות העמיתים הקבועות בתקנוני קרנות הפנסיה, על מנת להגביר את המודעות של החוסכים בנוגע לזכויותיהם בקרנות הפנסיה, להגדיל את כוח המיקוח שלהם ולהביא להגברת התחרות בענף קרנות הפנסיה.

החל מה-31 בינואר 2016, כלומר החל מתשלום שכר החודש הראשון של השנה, תאפשר המסלקה הפנסיונית להעביר דרכה דיווחי מעסיקים לכל הגופים המוסדיים המנהלים את כספי הפנסיה של עובדיהם. לקראת תחילת העבודה על פי ממשק זה, המסלקה הפנסיונית תפתח את המערכת לרישום מעסיקים או מייצגים מטעמם.

העובדה שבישראל שכירים במגזר הפרטי אינם מקבלים תגמול עבור יום המחלה הראשון גורם לרבים מהם להגיע חולים למקום העבודה. תופעת ביפרוק מחלה, המדבקת ישראלים לא פחות מהמחלה עצמה, הופכת את ההתמודדות עם הגעת עובדים חולים למקום העבודה למשימה כמעט בלתי אפשרית.

אחד ממצאי דוח נביגנט שהוזמן על ידי רשות החשמל הוא פער עצום בין השכר השנתי של עובד חברת החשמל (כ-278,300 שקל) לעומת השכר השנתי הממוצע במשק (כ-107,600 שקל), כלומר פער בשיעור של כ-160%. על פי המלצת נביגנט, יש לקצץ בעלויות השכר של עובדי חברת החשמל בכ-34% בממוצע. כך, לדבריה, תהיה הפחתה בעלויות התקנת המערכות עליהן משלמים הצרכנים.

הצעת חוק חדשה הונחה על שולחן הכנסת, לפיה לוועדה הציבורית תהיה סמכות בלעדית לקבוע את שכר חברי הכנסת. הוועדה  תמונה על ידי יושב ראש הכנסת ולא על ידי הכנסת, תכלול שני נציגי ציבור ובראשה יעמוד שופט בדימוס של בית המשפט העליון. קביעותיה יונחו על שולחן הכנסת ויובאו בפני יושב ראש הכנסת ועדת הכנסת, אשר יוכלו להעביר הערות בתוך 30 ימים ממועד ההנחה. לאחר דיון בהערות, תפרסם הוועדה הציבורית את החלטתה הסופית. יושב ראש הכנסת וועדת הכנסת יהיו רשאים לפנות לבית המשפט העליון ולעתור נגד החלטת הוועדה הציבורית.