השנתיים האחרונות היו מהמאתגרות ביותר – אי פעם – עבור מנהלי משאבי אנוש. מסקר שערכה חברת סקרים אמריקאית בקרב מנהלי משאבי אנוש בארה"ב עולה, כי בשנת 2021 ציינו כ-42% ממנהלי משאבי האנוש וצוותיהם כי האתגרים העיקריים שלהם בעת הזאת הם תשישות רגשית ושחיקה.
משתתפי הסקר ציינו כי חסרים להם עובדים במידה שגורמת להם להרגיש שהקרקע עומדת להשמט מתחת לרגליהם.
לאור העובדה שמנהלי משאבי האנוש היו אלה שהחזיקו את החברות והארגונים – מהקטנים עד הגדולים – עם הראש מעל למים בעת משבר הקורונה, ואפשרו את המשך תפקודו של כל ארגון, ניתן לומר שתפקידו של מנהל משאבי האנוש הינו קריטי בהנעת ההתאוששות הכלכלית.
ולכן, השחיקה והתשישות שלהם צריכות להדליק נורה אדומה מהבהבת עם צפירות אזעקה בקרב ההנהלות הבכירות בארגונים.
למעשה, הלחץ המוגבר והציפיות הגבוהות שהוטלו על מנהלי משאבי האנוש מעולם לא היו גבוהים יותר. טרם פרוץ המשבר, היו מנהלי משאבי האנוש אחראים על מחוברות העובדים לארגון, על הישגים וביצועים, על שיטות תגמול, על רווחה ותפקידים דומים נוספים אחרים.
כל התחומים הללו מתמצים לכדי אסטרטגיה משולבת אחת המבוססת על חווית העובד. אלא שאז הגיעה הקורונה ובבת אחת הם הפכו לאחראים על בריאות העובדים ועל בטיחותם, על שיטות ניהול עובדים מהבית, על אבטחת המידע המגיע מבתי העובדים ואליהם ועוד.
כל התפקידים הנוספים הללו, שהתווספו לתחומי האחריות הקיימים של משאבי אנוש, גבו מהם מחיר לא נמוך.
התוצאה היא שכ-42% ממנהלי משאבי האנוש ציינו מספר עצום של פרויקטים ותחומי אחריות כאתגר הגדול ביותר שעומד בפני המחלקה שלהם.
כ-67% מהם אמרו שהעומס המוגבר והבלתי צפוי הוא אחד הגורמים העיקריים מאחורי התשישות והשחיקה.
תחילת 2020 היתה תקופה קשה במיוחד בתחום משאבי אנוש, בעיקר לאור הצורך לפטר הרבה מאוד עובדים ולהוציא עובדים לחופשות ללא תשלום (חל"ת).
כעת, לכאורה, הגלגל היה אמור להתהפך. המצב הנוכחי היה אמור לאפשר למנהלי משאבי האנוש לצאת מהמנהרה החשוכה אל האור החמים.
אלא שבפועל קרה ההיפך המוחלט. אם חריקת הבלמים הצורמת שנשמעה בעת שכמעט כל תחומי הפעילות העסקית עצרו, הציבה בפני מנהלי משאבי האנוש אתגר שהיה מאוד מורכב להתמודדות, הרי שכעת, הצורך לגייס הרבה מאוד עובדים הוא לפתע אתגר הרבה יותר קשה לביצוע.
ומה שעוד יותר קשה להתמודדות הוא התחלופה המהירה של עובדים. בעוד שחלקם כלל אינם מעוניינים לחזור לעבודה מהחל"ת או מהפיטורים, הרי שאחרים מתפטרים בקלילות ובמהירות חסרת רסן יותר מאי פעם.
מהסקרים שנערכו בארה"ב עולה, כי כמחצית ממנהלי משאבי האנוש הצביעו על עלייה בעזיבות מרצון בארגונים שלהם.
כ-34 אחוזים ממנהלי משאבי האנוש דיווחו על תחלופה מעט גבוהה יותר לעומת זאת שהיתה לפני המשבר, וקרוב ל-20 אחוזים דיווחו על תחלופה גבוהה במידה משמעותית לעומת מה שהיה לפני המשבר.
גלי ההתפטרות לא פסחו על מחלקות משאבי האנוש, דבר שהותיר את מנהלי משאבי האנוש להתמודד עם כל האתגרים הללו עם מעט מדי עובדים, דבר שרק הוסיף לשחיקה המשותפת שלהם.
המשמעות היא, שמנהלי משאבי האנוש שצריכים בימים אלה להתמודד עם שחיקה של מחלקות אחרות, הם עצמם שחוקים וחשים תשושים ובמצב רוח ירוד.
