אחת הדילמות שמנהלי משאבי האנוש ניצבים מולן כיום, היא דילמת התקציב המיועד לגיוס טלנטים חדשים לארגון, והתקציב המיועד לשימור טלנטים שכבר עובדים בארגון.
ארגונים שנאלצו לפטר עובדים במהלך משבר הקורונה, או הוציאו לחופשות ללא תשלום (חל"ת) עובדים שבינתיים מצאו מקומות עבודה חדשים ואינם מעוניינים לחזור אל הארגון שהוציאם לחל"ת, נאלצים כעת לאתר ולגייס טלנטים חדשים.
ארגונים לא מעטים נמצאים אמנם בלחץ לגייס במהירות את המועמדים האידיאלים, אבל למועמדים האידיאלים יש לעיתים דרישות שהארגון מתקשה לעמוד בהן.
במילים אחרות, כמות המשאבים העומדת לרשותם של ארגונים רבים במסגרת הצעת תנאי שכר ותנאי העסקה אחרים הינה מוגבלת מאוד, בפרט כאשר מדובר בארגונים שנפגעו מתקופת הקורונה.
ולמרות כל זאת יש לקחת בחשבון, כי ארגון שיציב את המועמדים (או העובדים שמבקשים העלאת שכר) בפני סכום שנקבע מראש, ולא יסכים להגיע לפשרות, עלול למצוא את עצמו מול התפטרות של עובדים בתוך תקופה קצרה לאחר גיוסם, או לחלופין, בעובדים שמידת המחוברות שלהם לארגון הינה נמוכה מדי עד כדי לא קיימת כלל.
לכן, יש לנהל עם המועמדים ועם העובדים הקיימים משא ומתן בין שווים, ולהגיע לפשרות שיהיו מקובלות על שני הצדדים.
במחקרים שנעשו בעולם בנושאי משא ומתן נמצא שיש שני סוגי פשרות: פשרה פשוטה, הנובעת מחוסר תקשורת טובה בין הצדדים, שרק רוצים להגיע להסכם כלשהו ולא מתאמצים למצוא פתרונות שדורשים השקעה, ומנגד, פשרה חכמה שדורשת יצירתיות.
יהא הפתרון אשר יהא, הוא חייב לענות על צרכי שני הצדדים. אלא שכדי להגיע לפשרה חכמה שכזאת יש להתגבר על 5 האתגרים הבאים:
1 אתגר אחד נובע מכך שברוב המקרים הנטייה האינטואיטיבית היא להתחיל את המשא ומתן כאשר כל צד מציג את מה שהוא רואה כפתרון הטוב ביותר עבור עצמו.
אלא שכאן חשוב לזכור, כי מה שלצד אחד נראה כפתרון הטוב ביותר, עלול להתברר כפתרון רע מאוד עבור הצד השני.
2 האתגר השני נובע מהנטייה של כל צד להתמקד אך ורק במה שהוא רוצה להשיג, כאשר הוא מניח מראש שהצד השני ידאג רק לעצמו ולמה שהוא רוצה להשיג.
לעומת זאת, מחקרים שנערכו בעולם בנושא של משאים ומתנים עולה, כי במקרים שבהם כל צד יגלה אמפתיה כלפי הצד השני ועניין אמיתי בצרכיו של הצד האחר, שני הצדדים מגדילים את הסיכויים להשיג את מבוקשם.
3 האתגר השלישי נובע מרגשות שליליים שמהווים מכשול בפני השגת המטרה ולא מאפשרים לנהל משא ומתן יצירתי.
שיפור יכולתו של כל צד לשלוט ברגשות השליליים, ולהגיב בלי להפוך למתגונן, יהווה צעד חשוב לקראת משא ומתן יצירתי.
4 האתגר הרביעי נובע מכך שלעיתים קרובות הצדדים לא מנסים להגיע לפתרון שהוא מעבר לפתרון שנראה ברור מאליו.
מהמחקרים עולה, כי שני הצדדים ירוויחו מהכרה זה בצרכיו של האחר, כנקודת פתיחה לחיפוש אחר פתרון יצירתי וכדרך להפחית רגשות שליליים.
5 האתגר החמישי הוא להגיע למצב של תקשורת טובה ואינטראקציה טובה בין הצדדים, לרבות יכולת להתיידד עם הצד השני.
במחקרים נמצא, כי כאשר לשני הצדדים יש אופי נוח וידידותי, הם יצליחו להגיב טוב יותר לסיטואציות שיש בהן פוטנציאל לקונפליקט, וידעו טוב יותר איך לנטרל את הקונפליקט.
