הכשרה מכל מקום ובכל זמן שנוח לעובד נמצאת על השולחן בשוק הארגונים כבר לא מעט זמן, ואין ספק שזהו הכיוון הברור שאליו שואף תחום ההכשרות.
במהלך 2020, כאשר כל כך הרבה עובדים נאלצו לעבוד מהבית, סטודנטים נאלצו ללמוד בזום, ולימודים בכיתה לא היו אופציה, קיבל נושא ההכשרות מרחוק חשיבות רבה מאי פעם.
כעת השאלה הגדולה היא איך לעודד עובדים לקבל הכשרות ולקדם את עצמם מבחינה מקצועית. התפיסה הרווחת היא שבהגדרה, כל עובד רוצה מאוד לקבל הכשרה בארגון, משום שכל עובד רוצה להתפתח במישור המקצועי ולקדם את הקריירה שלו.
אבל מתברר שיש 4 אתגרים ומכשולים בדרך, שמשבשים את יכולתם של העובדים לקבל את ההכשרות מרחוק בצורה חלקה ויעילה:
1 אתגר אחד שארגונים צריכים כעת להתמודד איתו הוא העברת חומרי הלמידה לדיגיטל, באופן שמתאים לדיגיטל. אין די בכך שיש כעת מאגר עשיר של חומרי למידה, אשר הומרו לאונליין והם זמינים לכל עובד שרוצה ללמוד אותם.
במילים אחרות, לא מספיק לבצע המרה פשוטה של חומרים הנלמדים בכיתה, לחומר שניתן ללימוד עצמאי באונליין.
העובדים יגיעו לשיעורים הווירטואליים רק אם החומרים יונגשו להם בצורה המתאימה, לאחר שיפנו אותם אליהם ויסבירו להם את יתרונות ההכשרה או הקורס.
יתרה מכך, אף על פי שהמערכות המקוונות מציעות כלים וחומרי לימוד, צריך להנגיש את החומרים שהם הרלוונטיים ביותר, והמתאימים ביותר, באופן ספציפי לכל עובד.
ובמקרים רבים, אין לצפות שהעובדים ימצאו את החומרים בעצמם, אלא יש להפנות אותם לשיעורים המתאימים.
2 אתגר שני טמון בעובדה שכאשר תכני הלימוד מועברים באופן שאינו נוח לעובד שאמור לצרוך את התוכן, הדבר אינו מאפשר גידול משמעותי של צריכת ההכשרות.
עובדים זקוקים למוטיבציה ולתמריצים כדי ללמוד. הם זקוקים להקשר, והם צריכים להבין למה הם זקוקים להכשרה זו או אחרת.
מערכת למידה מקוונת כשלעצמה, שאינה מלווה בגורמים תומכים ומעודדי מוטיבציה לא תספק את המענה הנדרש.
3 האתגר השלישי הוא הזמן שהעובד מקדיש להכשרה. כל עוד ההכשרה התבצעה בדרך המסורתית של מפגש בכיתה, בזמן ובמקום קבועים מראש, לעובדים היתה מסגרת של זמן ומקום.
ברגע שההכשרה עברה לאונליין וההכשרות נרכשות כשירות עצמי, אין לוחות זמנים שהעובד מתחייב להם. מצב זה יוצר סיכון שההכשרה תדחק אל תחתית סדר העדיפויות.
4 אתגר רביעי טמון בעובדה שיש הרבה מאוד הכשרות והעובדים לא תמיד יודעים איך למצוא את ההכשרה המתאימה להם ביותר:
הם לא תמיד יודעים להגדיר עבור עצמם אילו הכשרות נחוצות להם, הם לא תמיד יודעים אילו הכשרות לחפש, וגם אם הם יודעים אילו הכשרות לחפש הם לא תמיד הם יודעים איך לחפש את החומר הרלוונטי ביותר, היכן ניתן למצוא אותו, איך למיין אותו, איך לקבוע סדרי עדיפויות, ואיך להשתמש במידע החדש ולהסיק ממנו תובנות.
בסיכומו של דבר, על מנהלי משאבי האנוש ומנהלי ההדרכה מוטל לעשות סדר בנושא ההכשרות באונליין, להדריך את העובדים איך לצרוך אותן ולהנגיש אותן באופן המתאים לצריכתן בדיגיטל.
אחרת, בעקבות כל מגוון האתגרים הכרוכים בכך, עובדים עלולים להרים ידיים וכלל לא לנסות לקבל את ההכשרות הנדרשות להם.