הנוהג של התעמרות בעובד על ידי מנהל במקום העבודה היה עד לפני כמה שנים רווח במידה רבה, עד כדי כך שלא מעט עובדים נאלצו להתפטר ממקום עבודתם בלי שקיבלו כל פיצוי.
מנהלים, בפרט מנהלים ישירים, יכולים היו להפוך את חייו של עובד שהפך קרבן להתעמרות והתעללות נפשית, לגיהנום עלי אדמות, ואיש בארגון לא מנע זאת מהם.
במקרים רבים המנהלים הבכירים יותר היו מודעים לחלוטין למצב ההתעמרות ובחרו להתעלם מכך, בין אם משום שלא רצו להכנס לעימותים עם המתעמר, ובין אם משום שחשבו שקל יותר לגייס עובד אחר במקום העובד שנאלץ להתפטר, מאשר לגייס מנהל שעבר הכשרות והארגון השקיע בו רבות.
המנהלים המתעללים, מצידם, היו משוכנעים במשך שנים רבות, שהתעמרות בכל עובד שהם מחליטים להתעמר בו היא 'זכותם' הטבעית, וחלק בלתי נפרד משלל זכויותיהם כמנהלים.
בתחילת העשור הקודם החלו להיראות הניצנים הראשונים של דאגה לעובדים בנושא זה, בעת שארגון העבודה הבינלאומי פרסם דו"ח ממנו עלה, כי תופעת ההתעמרות בעובדים במקום העבודה מתבטאת בסופו של דבר בפגיעה כלכלית ממשית בארגונים.
רק כאשר הנהלות בכירות של ארגונים החלו להפנים את העובדה שהתוצאות העסקיות של החברה עלולות להפגע כתוצאה מכך, שמנהל צוות או מנהל מחלקה מתנכל לעובד זוטר ומתעמר בו, וכי בעקבות הפגיעה בתוצאות העסקיות עלול להפגע גם התגמול תלוי הביצועים שחברי ההנהלה הבכירה אמורים לקבל, רק אז החלה תזוזה בכיוון של מחשבה על מניעת ההתעמרות בעובדים.
באותה תקופה החלו להישמע דיונים על נושא ההתעמרות במקומות העבודה. אבל גם אז הם לא תפסו מקום מרכזי בתרבויות הארגוניות ובאסטרטגית הארגונים.
התרומה המהותית להגברת תשומת הלב של הנהלות בכירות בארגונים לנושא ההתעמרות בעבודה, והפיכתו מנושא שולי לנושא שעושה את צעדיו אל מרכז הבמה החלה להיראות על פני השטח רק הודות להתעצמות השפעתן של הרשתות החברתיות והגברת המודעות לחשיבותו של מיתוג המעסיק של הארגון.
לפתע התברר שעובדים כבר לא מנסים להסתיר את העובדה שפגעו בהם, אלא אף מספרים על כך בהרבה ברשתות החברתיות. בד בבד התברר, כאמור, שהפרסום השלילי הזה פוגע פגיעה ממשית במותג המעסיק.
בישראל צעד נושא ההתעמרות במקום העבודה אל מרכז הבמה של שוק העבודה בעקבות שתי הצעות חוק האוסרות התעמרות במקום העבודה, ופסקי דין שניתנו בעקבות אותן הצעות חוק.
בעבר אמר קובי חתן, עו"ד לדיני עבודה, בריאיון ל-HRus, כי בפסק דין מאוד בולט בעניינו של בני נפתלי ובפסק דין נוסף בעניינו של גיא אליהו שעבדו במעון ראש המשלה נאמר, כי אף על פי שאי אפשר לקבוע פיצוי מכוח הצעת החוק, הרי שעדיין ניתן להעניק להם פיצויים מכוח הפרת חובת תום הלב ביחסי עבודה.
כל מנהל, מהזוטר ביותר ועד הבכיר ביותר חייב לזכור, כי התעמרות בעבודה היא מצב שאין כל קושי לאתר אותו.
כל התנהגות משפילה, נקמנית, התנהלות המערערת את בטחונו של העובד באיכות עבודתו, הדרתו ממשימות משמעותיות או רווחיות, הפצת שמועות שליליות על הקורבן ועל מידת מקצועיותו, והסתה נגדו – כל סוגי ההתנהגות הללו נחשבים להתעמרות במקום העבודה.
התעמרות או הטרדה במקום עבודה כוללת התנהגות כלפי עובדים, בין אם במעשים או בכתב, העלולה לפגוע באדם, בכבודו או בנפשו, להעמיד בסכנה את משרתו ואת המשך עבודתו בחברה, או להעכיר את האווירה עבורו.
