חוסן של הארגון וחוסן של העובדים הוא התכונה החשובה ביותר הנדרשת כדי לצלוח משברים בארגון, ודאי משבר כלל עולמי כמו זה שנובע ממגיפת הקורונה.
הסגר ביחד עם החששות של הציבור בקשר לעתידם הכלכלי כמו גם לבריאותם ולחייהם ששובשו במידה רבה, הופכים את התקופה הנוכחית לתקופה הקשה ביותר שרוב האנשים חוו אי פעם.
חברת המחקרים האמריקאית גאלופ ערכה סקר ממנו עולה, כי נרשמו שיאים (פיקים) חסרי תקדים ברמת דאגה והלחץ היומיומי.
בד בבד, הולכים ועולים האחוזים של האנשים והעסקים שנפגעו מהמשבר, לרבות אלו שלפני המשבר היו במצב של שגשוג, וצנחו לשפל הדומה לזה שהיה במיתון הגדול של המאה הקודמת.
במצב כזה, ארגונים ועובדים זקוקים לחוסן יוצא דופן כדי לשרוד ואף לשגשג באקלים כה חסר וודאות באופן קיצוני.
מהמחקר של גאלופ שסקר קרוב ל-63 אלף יחידות עסקיות וצוותים ברמה הגלובלית עולה, כי עמדות חיוביות ביחס לעבודה, קשורות יותר לתוצאות העסקיות של הארגון בזמנים שהינם רעים לכלכלה מאשר בזמנים רגילים או טובים.
החוקרים בדקו איך הצליחו תכונות מרכזיות הנובעות מתרבות ניבאו את מידת הרווחיות, הפרודוקטיביות, תפיסת הלקוחות לגבי השירות ותחלופת העובדים, מאמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת עד לפני כחמש שנים (עד שנת 2015).
במהלך התקופה הנסקרת הזו היו שתי תקופות של מיתון עמוק: האחת בשנים 2001-2002 והשנייה בשנים 2008-2009.
הקשר בין ביצועי הארגון למחוברות עובדים: תרבויות ארגוניות שמאפשרות לייצר שגשוג וחוסן ארגוני נמשכות על פני תקופות טובות ותקופות רעות.
תרבויות ארגוניות מעין אלה, בעלות חוסן פנימי, מוכיחות עצמן ואת יעילות כוח הסיבולת שלהן, בתקופות קשות, משום שהודות לחוסן הזה, הארגון חווה הפרעה מינימלית לתוצאות המפתח, לרבות פרודוקטיביות, שירות לקוחות ותוצאות עסקיות-פיננסיות.
במילים אחרות, תרבות ארגונית בעלת חוסן ועמידות מאפשר לארגון לשרוד היטב.
יש לזכור, כי גם בתקופות כלכליות טובות, יש על הארגונים איומים קבועים בצד איומים שמשתנים כל העת. ולכן, תרבויות ארגוניות משגשגות ועמידות, מצליחות לייצר ביצועים טובים יותר מאשר ארגונים אחרים שהתרבות הארגונית שלהם פחות חסינה.
החוקרים של גאלופ סרקו לעומק את מאגרי המידע של החברה, כדי להבין מה מוביל לתוצאות מסוגים אלה לאורך זמן.
הם מצאו, כי אחוז העובדים בעלי מידת מחוברות גבוהה לא השתנה באופן משמעותי בעקבות מגיפות שונות, בהן נגיף הנילוס המערבי, ה-SARS, נגיף הזיקה, שפעת העופות, שפעת החזירים ועוד, כמו גם שתי תקופות של מיתון משמעותי והאסון של ה-11 בספטמבר 2001.
עוד נמצא במחקר, כי מחוברות העובדים השתנתה כמעט לחלוטין בתגובה לשיטות ארגוניות שונות.
מדובר במחוברות העובדים כמו גם במחוברות המנהלים הבכירים, רוחב היריעה של השכלת המנהלים, ויעילות התקשורת הפנים ארגונית, לעומת התקופה שלפני משבר הקורונה, בה הגיעה מידת מחוברות העובדים לרמות שיא בארגונים בעלי החסינות הארגונית.
המחקר של גאלופ מגלה כי יש קשר בין מידת מחוברות העובדים לבין הביצועים, וכי מידה זו אכן משתנה במהלך משברים.
למעשה, במהלך שתי תקופות המיתון הגדולות ביותר, מחוברות העובדים הוכיחה עצמה כנתון חשוב עוד יותר.
