כעת, לאחר כחודשיים וחצי שבמהלכם רבים מהעובדים עבדו מהבית, ולמרות פתיחת המשק המדורגת, כדאי שארגונים יבחנו ברצינות, האם לאחר שהם גילו כי עבודה מהבית יכולה להיות יעילה, מועילה ופרודוקטיבית האם ניתן ליישם עבודה מהבית גם בטווח הרחוק, ולמעשה לתמיד.
לשם כך, מה שמנהלי משאבי האנוש צריכים לעשות הוא לבדוק אילו משימות (או סוגי משימות) העובדים מבצעים על בסיס שבועי, יומי או אפילו שעתי, איזה אחוז של המשימות בוצע מהבית, מה היתה יעילות ביצוע המשימות מהבית לעומת יעילות ביצוע המשימות במשרד, מהו היקף העבודה השגרתי של כל עובד שעובד מהבית, והאם זה יכול לעבוד בטווח הארוך, מחוץ לסביבה המשרדית.
יש ארגונים שיגיעו למסקנה כי הם יכולים להמשיך להעסיק את רוב או לפחות חלק מסוים, מעובדיהם מהבית.
אחרים אולי יגיעו להבנה כי ניתן ליישם שיטה היברידית, כלומר עבודה מהבית בחלק מימות השבוע ועבודה מהמשרד בשאר ימות השבוע. כל ארגון צריך לבחון זאת עבור עצמו ובהתאם לסדרי ותנאי העבודה הנדרשים בו.
כמו כן צריך לבדוק מה מתאים לכל אחד מהעובדים באופן אישי. יש עובדים בארגון שיכולים לעבוד לחלוטין מהבית כלומר תמיד, במשך כל השבוע, ויש עובדים (אחרים) שלא יכולים לעבוד מהבית כלל בגלל אופי העבודה שלהם, או שיכולים (ומעדיפים) לעבוד מהבית באופן חלקי.
אחת הסוגיות שעולות בכל פעם שמדברים על עבודה מהבית היא נושא הפיקוח על העובדים.
מנהלים רבים חוששים מכך שעובד מהבית עובד פחות. אלא שזו אשליה בלבד. העובדה שהעובד נמצא במקום העבודה אין משמעה שהוא עובד בכל רגע ובכל שעה.
עובדים יוצאים להפסקות, משוחחים עם חברים לעבודה על נושאים שלא בהכרח קשורים לעבודה, חלקם יוצאים לארוחת צהריים לא קצרה וכו.
בבית, לעומת זאת, יש פחות הסחות דעת מצד עמתים וחברים לעבודה. הנושא החשוב הוא המשמעת העצמית של העובד ומידת הפרודוקטיביות שלו, או במילים אחרות, התפוקה.
יש ארגונים שמעדיפים לפקח מקרוב על עובדיהם, ובהעסקה מהבית תרים אחר טכנולוגיות שיאפשרו להם לפקח על העובד בעת שהוא עובד מביתו.
אלא שבפועל, מסתבר שאין שום ראיות מוחשיות התומכות בכך שמעקב מוגבר אחר עובדים מביתם מגדיל את הפרודוקטיביות.
לעיתים המעקב המוגבר אף יכול לגרום לנזק. המעקב כשלעצמו מבטא אי אמון של המעסיק בעובד ולכן עלול לפגוע במורל העובדים שחשים שלא סומכים עליהם.
ופוטנציאל הירידה במורל עלול דווקא להפחית את הפרודוקטיביות ולא להגביר אותה.
יתרה מכך, התחושה שעוקבים אחריהם עלולה לגרום לעובדים לנסות לחמוק מהמעקב, דבר שגורם לבזבוז זמן עבודה במהלך יום העבודה.
יש אף עובדים שאינם מסכימים לעבוד בחברות שמנהלות מעקב אחר התנהלותם בעבודה.
ואם רוצים בכל זאת לבצע בקרה שגם תהיה יעילה, ניתן לאמץ טכנולוגיות שבמקום לגלות כמה דקות בכל שעה העובד עבד בפועל, הן אוספות נתונים על הישגיו של העובד במהלך היום ועל מידת היעילות שלו.
נתונים כאלה יאפשרו למעסיק לסייע לעובד להתייעל ולהשיג יותר, וכתוצא מכך אף להתקדם, במקום פשוט לעקוב אחריו ולהעביר לו תחושה של אי אמון.
