הוצאתם עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת) והם מעוניינים לקבל דמי אבטלה.
לאחר שהחתמתם את כל אחד מהם על מסמך שמאשר שהיציאה לחל"ת היא בהסכמתם המלאה, ולאחר שהעברתם אל הביטוח הלאומי את כל הטפסים הרלוונטים, ולאחר שהבהרתם לעובדים שיתכן שלאחר 30 ימי החל"ת תצטרכו להאריך להם את החל"ת ל-30 יום נוספים, סביר להניח שתעלה השאלה: כמה ימי אבטלה בסך הכול מגיעים לכל עובד.
התשובה היא שכל עובד זכאי למספר אחר של ימים בהם הוא יכול לקבל דמי אבטלה. הקריטריונים הקובעים הם הגיל של העובד ומספר התלויים בו (בדרך כלל מדובר בילדים).
מסתבר שמספר הימים בשנה בהם לעובד מגיעים דמי אבטלה מתחלק לחמש קבוצות גיל ושתי תתי-קבוצות של מספר התלויים:
1 עובדים שגילם עד 25 ויש להם עד שני תלויים: 50 ימים.
2 עובדים שגילם עד 25 ויש להם שלושה תלויים או יותר: 138 ימים.
3 עובדים שגילם 25 עד 28 שיש להם עד שני תלויים: 67 ימים.
4 עובדים שגילם 25 עד 28 שיש להם שלושה תלויים או יותר: 138 ימים.
5 עובדים שגילם 28 עד 35 ויש להם עד שני תלויים: 100 ימים.
6 עובדים שגילם 28 עד 35 ויש להם שלושה תלויים או יותר: 138 ימים.
7 עובדים שגילם 35 עד 45 ויש להם עד שני תלויים: 138 ימים.
8 עובדים שגילם 35 עד 45 ויש להם שלושה תלויים או יותר: 175 ימים.
9 עובדים שגילם 45 או יותר: 175 ימים – בלי קשר למספר התלויים בהם.
אשר לסכום אותו יקבלו העובדים שנמצאים בחל"ת: הסכום שכל עובד בחל"ת מקבל כדמי האבטלה תלוי במשכורת אותה קיבל בארגון שהוציא אותו לחל"ת.
סוגייה אחרת היא מה קורה לזכאות לדמי אבטלה במקרה בו עובד מוצא עבודה חלופית זמנית במהלך ימי החל"ת.
אם השכר שהוא מקבל באותו מקום (חלופי זמני) שווה לסכום דמי האבטלה או גבוה ממנו, לא מגיע לעובד לקבל דמי אבטלה באותם ימים.
אם השכר שהוא מקבל נמוך מסכום דמי האבטלה, הוא יכול לקבל השלמה לסכום דמי האבטלה. עם זאת, הימים שבהם העובד מקבל את סכום ההשלמה לדמי האבטלה, יורדים ממכסת ימי האבטלה המגיעים לו.
במקום זה ניתן להקפיא את דמי האבטלה למשך התקופה בה העוד עובד במקום זמני.
עובד שבמהלך ימי החל"ת עובד, ומבקש מהביטוח הלאומי להקפיא את זכותו לקבלת ימי אבטלה (כלומר הוא מוותר על דמי האבטלה בימים שבהם הוא עובד), יכול לממש את הימים האלה בימים אחרים שבהם לא תהיה לו עבודה אחרת.
אם כן, במשך כמה זמן מגיע לו לקבל את דמי האבטלה (או במילים אחרות, למשך כמה זמן הוא יכול "לשמור" ימי אבטלה):
סך כל הימים שנקבעו לעובד בחל"ת, או אף עובד שפוטר (על פי הקריטריונים שהוזכרו למעלה) ניתנים לניצול במהלך 12 החודשים.
זאת, כאשר 12 החודשים מתחילים בחודש שבו הוא הגיש לראשונה לשירות התעסוקה את הבקשה לקבל דמי אבטלה.
במילים אחרות, אם עובד קיבל דמי אבטלה במשך מספר מסוים של ימים, ולאחר מכן הוא עובד באופן זמני במקום אחר במשך מספר מסוים של ימים שבמהלכם הקפיא את ימי האבטלה, הוא יכול להמשיך לקבל את שאר הימים שנותרו לו לאחר שהפסיק לעבוד בעבודה הזמנית.
לאחר מכן הוא יכול שוב לעבוד באופן זמני ולהקפיא את ימי האבטלה, וכשמפסיק לעבוד הוא חוזר ללשכת התעסוקה וממשיך לקבל את כל הימים שנותרו לו, וחוזר חלילה עד שממצה את כל הימים שמגיעים לו או עד שעברו 12 חודשים.
כל הקריטריונים, הכלים והזכות לדמי אבטלה שהוזכרו בכתבה, נכונים גם לגבי עובדים שפוטרו ממקום עבודתם.
