כל מנהל גיוס וכל מנהל משאבי אנוש יודע כמה מתסכל זה להשקיע זמן וכסף רב בקמפיין גיוס, ולאחר מכן להשקיע בקליטת העובדים, בשימורם, בהכשרתם ובקידומם, ויום אחד פתאום החברה הפסידה כמה פרויקטים או שנקלעה לתקופה חלשה ובלית ברירה נאלצים לפטר עובדים טובים אחרי שכל כך הרבה הושקע בהם.
כדי לפתור את הבעיה הזאת, וכדי לאפשר לארגונים לשמר את עובדיהם לאורך זמן רב גם בעיתות שאין להם יכולת להעסיק את העובדים הוקמה שיטת ההעסקה השיתופית.
דרך אחת להצטרף להעסקה השיתופית היא באמצעות רשת חברתית יעודית שדרכה עוברים העובדים באופן קבוע ממעסיק אחד לאחר בלי לאבד את מקום עבודתם המקורי (הראשון), אלא שהם עוברים רק בין המעסיקים השותצפים ברשת.
דרך נוספת היא על ידי שיתוף עובדים רק עבור פרויקטים ספציפיים ולזמן מוגבל.
כלומר, מעסיק שבתקופה מסוימת אינו יכול לספק עבודה לעובדים מסויימים, אבל גם לא רוצה לפטר אותם, שולח אותם לעבוד בחברות אחרות שיש להם הסכמים יחודיים לשם כך.
העובדים ממשיכים לקבל את המשכורת וההטבות מהמעסיק המקורי אלא שעלויות ההעסקה שלהם מועברות מהמעסיקים הזמניים אל המעסיק המקורי.
בשני המקרים לא מדובר בהעסקה על ידי קבלן, כלומר אין פה גוף באמצע שמקבל חלק משכרו של העובד.
בשיטה השנייה (שבה יש מעסיק מקורי עיקרי אחד) המעסיק המקורי לא עוסק בהשמת עובדים והצבתם לעבודה במקומות אחרים, אלא רק 'משאיל' את העובד (או העובדים) שלו לחברות אחרות לתקופות העסקה קצובות שאחריהן העובד (או העובדים) חוזר לחברה המקורית, כלומר למעסיק הראשון.
בשנים האחרונות היו חברות שניסו לקפוץ על העגלה ולגזור קופון עבור תיווך בין שותפי ההעסקה, אלא שהמתווכים הללו מייקרים את ההעסקה עבור שני הצדדים ולכן אין כדאיות בהכנסתם למשוואה.
במילים אחרות, המתווכים הופכים את שיטת ההעסקה של שיתוף עובדים למקור רווח. וזו לא היתה המטרה המקורית שלשמה הוקמה השיטה.
כלומר, השיטה לא נוצרה כדי לייצר רווחים מ"השכרת" העובדים אלא רק כדי לשמר אותם גם בתקופות שלא ניתן להעסיק אותם.
מנקודת ראות העובד יש לשיטה יתרונות רבים שכן רוב העובדים כיום מעדיפים לעבור ממקום עבודה אחד לאחר בתוך שנתיים עד ארבע שנים. בדרך כלל כשהעובד מחליט שהו רוצה לשנות אווירה ולעבור לחברה אחרת, הוא מתפטר והחברה שממנה הוא התפטר מפסידה עובד.
בשיטה הנוכחית, העובדים יכולים לעבור ולעבוד בכמה חברות, לצבור ניסיון וידע שלא היו יכולים לצבור אילו היו נשארים רק בחברה המקורית לאורך זמן, ועדיין, החברה המקורית לא איבדה אותם.
הדבר היחיד שעדיין חסר, לפחות בארץ, זו הסדרת דיני העבודה וזכויותיהם של העובדים שעוברים במסגרת זו מחברה לחברה.
יש לוודא שהוותק שלהם לא נפגע, שההפרשות שלהם לפנסיה לא נפגעות ושהם לא מקבלים תנאי העסקה פחות טובים מאלה שהיו להם בחברה המקורית.
