עובד נטש את מקום עבודתו באמצע העבודה משום שהמנהל הישיר שלו הטיח בו עלבונות והאשים אותו בגניבת שעות. בית הדין לעבודה קבע שנסיבות אלה מצדיקות קבלת פיצויי פיטורים.
בית הדין לעבודה קיבל את תביעתו של עובד שנטש את מקום עבודתו באמצע יום העבודה ולמעשה באמצע המשמרת, להתפטרות בדין מפוטר בשל הרעת תנאים.
הסיבה: על פי החוק, כאשר עובד מתפטר בגלל הרעה מוחשית ביחסי העבודה וכאשר במצב זה הוא לא יכול להמשיך בעבודתו, הוא זכאי לפיצויי פיטורים.
במילים אחרות, בית הדין לעבודה פסק, כי מקרה של הטחת עלבונות על ידי המנהל הישיר הוא מקרה של הרעת תנאים מוחשית ולכן העובד זכאי להתפטר בדין מפוטר.
כתוצאה מכך חייב בית הדין לעבודה את המעסיק לשלם לעובד פיצוי בסכום כולל של כ-21 אלף שקלים. סכום זה כולל פיצויי פיטורים, פיצוי עבור עוגמת נפש, הפרשות פנסיוניות ודמי הודעה מוקדמת.
בנוסף, פסק בית הדין לעבודה כי על המעסיק לשלם לעובד הוצאות משפט בסכום של 4,500 שקלים.
פרטי המקרה: העובד שעבד בחברה הנתבעת במשך כשנתיים, הגיש תביעה כנגד המעסיק בטענה שהתפטר בדין מפוטר בשל יחס משפיל שספג ממנהלו הישיר.
כראיה לכך הציג העובד בבית הדין לעבודה את הקלטת השיחה בינו לבין המנהל. מתמלול ההקלטה עלה, כי אכן המנהל הישיר האשים את העובד בגניבה וכינה אותו בביטויים קשים ביותר.
טענת החברה: המעסיק טען בבית הדין כי בחודשים האחרונים לעבודתו, החל העובד לעשות הכול כדי שיפטרו אותו, במטרה לעזוב את החברה ולקבל פיצויים.
בעקבות זאת הוא נהג לאחר ולעיתים אף להיעדר, ביצע את עבודתו בעצלתיים ולא עמד בלוחות הזמנים, שיבש את העבודה ועוד.
בנוגע לטענה בדבר הטחת העלבונות בו על ידי מנהלו הישיר טען המעסיק, כי העובד פנה אל המנהל בבקשה לקבל מכתב פיטורים. כאשר נענה בשלילה, קילל העובד את המנהל ונטש את העבודה באמצע יום העבודה.
עוד טענה החברה, כי העובד נדרש לחזור לעבודה ומאחר שלא נענה לדרישות אלו יש לראות בו כמי שנטש ולכן אינו זכאי להודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים.
אלא שהוויכוח בין השניים הוקלט כאמור, ומההקלטה עולה, כי הוויכוח החל בדיון על שעות העבודה והחתמת כרטיס הנוכחות של העובד, כאשר בשלב מסוים חלה החרפה בטון ובדברים שנאמרו.
מהדברים שעלו מההקלטה הגיע בית הדין למסקנה כי החרפת הטון נבעה דווקא מצדו של המנהל, בלי שהעובד ביצע כל פרובוקציה.
דבריו של המנהל היו גסים, פוגעניים ובוטים, והטון הקצין במהלך השיחה, קבע בית הדין. עוד קבע בית הדין, כי גם אם לאחר מכן נקט גם העובד עצמו במענה שביטא אמירות קשות, עדיין אין הצדקה להתנהגותו של המנהל כלפיו.
בית הדין לעבודה דחה את טענתה של החברה לפיה מדובר בתביעה סחטנית לאור התנהגותו של העובד בחודשי העבודה האחרונים שלו.
בית הדין עצמו העלה את השאלה מדוע החברה לא פיטרה את העובד בנסיבות שתיארה, וקבע כי למעשה החברה ניסתה להשאיר את העובד עד שיעזוב מרצונו.
בסיכומו של דבר פסק בית הדין כי מדובר בהתנהלות לא ראויה ולא לגיטימית של מעסיק במסגרת יחסי העבודה.
כאמור, לאור כל זאת חייב בית הדין לעבודה את המעסיק לשלם לעובד שתבע, פיצויים בסכום כולל של כ-25,500 שקלים, הכוללים כ-21 שקלים פיצוי עבור פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופיצוי עבור עגמת נפש, וכ-4,500 שקלים הוצאות משפט.
