עובד שהתפטר ממקום עבודתו כמה שנים לאחר שהגיע לגיל הפרישה, זכאי לקבל פיצויי פיטורים, למרות שלא פוטר ולמרות שהוא אף לא הודיע הודעה מוקדמת על פרישתו, כך פסק בית הדין לעבודה.
על פי פסק הדין, המעסיק ישלם לגימלאי שהתפטר פיצויי פיטורים בסכום של 18 אלף שקלים, ובנוסף לכך גם מענק בסכום של 3,000 שקלים וכן הוצאות משפט בסכום של 1,800 שקלים. פסק הדין נובע מהחוזה שנחתם בין העובד למעסיק.
מנגד, לאור העובדה שהעובד התפטר אחרי גיל הפרישה ולא הודיע על כך בהודעה מוקדמת, הוא חויב לשלם לחברה סכום של 2,300 שקלים. בסיכומו של דבר, על פי פסק הדין, יקבל העובד 20,500 שקלים נטו.
העובד עבד בחברה בתפקיד זוטר במשך כארבע שנים. כמה חודשים לפני שפרש החברה חתמה איתו על הסכם שבו התחייבה לשלם לו מענק בסכום של 4,000 שקלים בלי שעבד בפועל.
העובד מצידו התחייב שלא יעבוד בחברה מתחרה. בנוסף נקבע בין הצדדים שאם החברה לא תצליח לספק לו עבודה וכתוצאה מכך הוא ייאלץ לעזוב, הוא ייחשב למפוטר.
המחלוקת בין הצדדים נוצרה כתוצאה ממפגש שבו הוצעה לו עבודה חלופית. אלא שהוא הודיע לחברה כי ההצעה אינה מתאימה לו לאחר ששקל את העניין. כתוצאה מאותו מפגש הוא החזיר את הציוד שקיבל מהחברה וסיים את עבודתו.
העובד הגיש את התביעה לפיצויי פיטורים משום שלטענתו החברה לא הצליחה לספק לו עבודה ולכן טען כי הוא זכאי לפיצויים, ולא בגלל הגיעו לגיל פרישה. בנוסף תבע העובד את המענק שהובטח לו ושהוא לא קיבל אותו בפועל.
בית הדין לעבודה קבע כי אחרי גיל הפרישה, הזכות לפיצויי פיטורים היא זכות מוקנית, בלי קשר לסיבת הפרישה.
החברה טענה, כי העובד עזב את העבודה מיוזמתו ובלי לתת הודעה מוקדמת. לכן, טענה החברה, כי תביעתו לפיצויי פיטורים אינה רלוונטית.
עוד טענה החברה בבית הדין, כי למרות ההסכם שנחתם בינה לבין העובד, הוא עבר לעבוד אצל חברה מתחרה.
לכן תבעה החברה לקבל את המענק ששילמה לו בחזרה, וביקשה מבית הדין לחייב אותו בפיצוי בסכום של 10,000 שקלים בעקבות הפרת ההסכם, ובתשלום בגין אי מסירת הודעה מוקדמת.
בית הדין לעבודה קבע כי החברה לא עמדה בתנאי ההסכם לגבי המענק. למרות זאת, בשל סירובו של העובד להצעות העבודה שניתנו לו, לא ניתן לקבוע כי הוא פוטר, אלא הוא התפטר מרצונו.
זאת ועוד, בית הדין לעבודה פסק כי החברה לא הצליחה להוכיח שהעובד הפר את ההסכם בכך שעבר לעבוד אצל החברה המתחרה, שכן הוא החל לעבוד שם לאחר המועד שנקבע בהסכם. לכן פסק בית הדין לעבודה כי אין לחייב אותו בפיצוי זה.
אשר לפיצויי הפיטורים, קבע בית הדין לעבודה, כי זכותו לקבל אותם מכוח פרישתו, שכן לאחר גיל הפרישה הזכות לפיטורים היא זכות מוקנית.
בית הדין לעבודה פסק כי העובדה שהיה בן 70 כאשר עזב את העבודה מזכה אותו בפיצויי פיטורים, ולא משנה מהי סיבת הפסקת העבודה.
בסיכומו של דבר פסק בית הדין לעבודה כי לאור העובדה שהעובד לא התפטר כאשר הגיע לגיל הפרישה, אלא רק לאחר כמה שנים, היה עליו לתת הודעה מוקדמת על התפטרותו.
לאור כל זאת חויבה החברה לשלם לעובד פיצויי פיטורים בסכום של 18 אלף שקלים, בתשלום מענק בסכום של 3,000 שקלים ובהוצאות משפט בסום של 1,800 שקלים. העובד, כאמור, חויב בפיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת בסכום של 2,300 שקלים.
