עובד שטען כי התפטר בדין מפוטר בשל העתקת מקום מגוריו לעיר בצפון הארץ שנחשבת לאזור פיתוח, תבע את החברה ממנה התפטר משום שסירבה לראות בו כמי שעבר להתגורר באיזור פיתוח.
לטענת החברה, העובד לא באמת עבר להתגורר באותה עיר אלא רק הצהיר שעבר רק כדי לקבל את פיצויי הפיטורים.
העובד תבע פיצויי פיטורים וכן תשלום עבור שעות נוספות. לטענתו, תחילה הוא עבר להתגורר בעיר פיתוי בדרום הארץ ולאחר מכן עבר לעיר פיתוח בצפון הארץ.
המעסיק טען שהעובד לא עבר מקום מגורים וכי הצהיר על כך רק כדי לקבל את פיצויי הפיטורים שלא כדין.
בית הדין האזורי לעבודה מצא שהעובד אכן התגורר באותה עיר בצפון שנחשבת לאיזור פיתוח, ולכן התפטרותו היא בדין מפוטר.
המעסיק חויב לשלם לעובד פיצויי פיטורים ושעות נוספות בסכום של כ-85 אלף שקלים, ובנוסף, לשאת בהוצאות ההליך בסכום של 10,000 שקלים.
העובד הועסק בחברה במשך כשבע שנים, תחילה בתור שליח ולאחר מכן בתפקידי מנהלה שונים. לקראת סוף עבודתו הוא הודיע לחברה במכתב על עזיבתו בשל מעבר מעיר במרכז הארץ שבה התגורר, לעיירת פיתוח בדרום הארץ. במועד סמוך הודיע במכתב נוסף על כוונתו לעבור לעיר בצפון הארץ, גם היא נחשבת לאיזור פיתוח, ושם הוא התגורר במשך 10 חודשים.
לטענתו של העובד הוא לא קיבל שכר עבור שעות נוספות למרות שעבד יומיים בשבוע עד שעות מאוחרות. בנוסף, כאמור, טען כי מגיע לו לקבל פיצויי פיטורים בגלל המעבר לעיר הצפונית.
המעסיק טען כי לא ניתן היה לפקח בפועל על שעות העבודה, וכי העובד עבד במשרת אמון ולכן אינו זכאי לכל תשלום עבור שעות נוספות.
פרט לכך, טענה החברה, כי יש לה פריסה ארצית והוצע לעובד להמשיך לעבוד עבור החברה בכל מקום שאליו הוא עובר, בין אם בדרום הארץ או בצפונה.
אלא שהעובד סירב להצעה זו. עוד טענה החברה מעבר המגורים בוצע אך ורק לצורך קבלת הפיצויים ולא מדובר במעבר מגורים אמיתי. בנסיבות אלה טענה החברה כי הוא לא זכאי לקבל פיצויים.
על פי חוק פיצויי פיטורים, עובד שמתפטר בגלל מעבר לאזור פיתוח זכאי לקבל פיצויי פיטורים כאילו פוטר. הגדרתה של העיר הצפונית אליה עבר העובד נכללת בהגדרת ישוב באזור פיתוח.
כדי לקבל את הפיצויים העובד צריך להוכיח שהתפטר בגלל כוונתו להתיישב באזור הפיתוח, וכי התגורר שם במשך חצי שנה לפחות.
במקרה הנוכחי התברר כי העובד אכן עבר להתגורר בעיר הצפונית, לאור הצגת מסמכים שונים שאישרו זאת, לרבות הסכם שכירות, תלושי שכר וקבלות על רכישות שביצע בעיר.
העובדה ששב להתגורר בביתו הקודם שבמרכז הארץ לאחר 10 חודשים לא עומדת בסתירה לעובדה כי התגורר בעיר הצפונית במשך חצי שנה כפי שדורש החוק.
זאת ועוד, גרסת המעסיק, לפיה מעבר המגורים לא מנע ממנו להמשיך ולעבוד ברשת, לא הוכחה ולא הוצגה ראיה לכך שהוא יכול היה להמשיך לעבוד באותו תפקיד במקום מגוריו החדש.
בנוגע לזכאותו של העובד לקבל גמול בגין שעות נוספות, המעסיק לא הצליח להוכיח כי תפקידו דרש משרת אמון, ובית הדין לא השתכנע כי לא היה באפשרותו של המעסיק לפקח על שעות העבודה. תפקידו של העובד כלל משימות מוגדרות והוא היה בקשר עם המשרדים במשך יום העבודה גם כשעבד מחוץ למשרד.
לפיכך התקבלה תביעתו של העובד לגבי פיצויי הפיטורים וגם לגבי השעות הנוספות. העובד יקבל מהמעסיק סכום של 85 אלף שקלים עבור רכיבים אלה, והמעסיק ישא בהוצאות המשפט בסך של עשרת אלפים שקלים.