ארגונים רבים מבצעים סקרי שביעות רצון של העובדים, ואף מקיימים שיחות משוב שוטפות עם העובדים כדי לקבל משוב הדדי. ובכל זאת, במקרים רבים מאוד, עובדים חוששים להביע את אי שביעות רצונם מבעיות שספציפיות.
הפתרון שמציעים המומחים הוא לבצע סקרי שביעות רצון אנונימיים. בדרך זו יוכלו מקבלי ההחלטות בארגון להסיק את התובנות הנכונות לגבי מידת שביעות הרצון בארגון.
השאלה הגדולה היא האם, ולמה בעצם, חשוב שמקבלי ההחלטות בארגון ידעו מהי מידת שביעות הרצון של העובדים.
הצלחה עסקית של חברה נמדדת בדרך כלל בהיקפי המכירות והרווחים שהחברה מצליחה לייצר, במספר העסקאות בעיקר העסקאות הגדולות, ברמת הרווחיות, באיכות ומספר היעדים שהושגו וכדומה.
עם זאת, מרכיב ההצלחה שלעיתים קרובות מתעלמים ממנו, ולמרות זאת הוא מכריע בהצלחה הכוללת של הארגון, הוא שביעות רצון העובדים והתלהבותם מהתפקיד שהם ממלאים.
כל עסק רוצה להצליח. אבל כדי שזה יקרה יש להתחיל מבחינה מדוקדקת של הארגון פנימה. יש כמה צעדים שעל כל ארגון לבצע כדי להזניק את העסק לשלב הבא. הראשון בהם הוא בדיקת שביעות הרצון של העובדים.
כל עסק מורכב מאנשים, ואנשים הם אלה שקובעים מה יקרה בארגון. החל בצוותי שירות הלקוחות, דרך צוותי השיווק והמכירות, צוותי התמיכה, צוותים האמונים על הייצור ותכנונו ועד צוותי המנהלה, לרבות כספים, משאבי אנוש ועוד – עד לרמת ההנהלה הבכירה.
כל אחד מעובדי הארגון ממלא תפקיד. כל תפקיד הוא חשוב, לא חשוב כמה הוא זוטר או כמה בכיר. כל העובדים יחד יוצרים את הזהות של הארגון.
כל עוד העובדים מרוצים, הם יהיו בעלי מוטיבציה גבוהה וישאפו למצוינות. מצויינות ביחס ללקוחות, מצויינות ביחס לספקים, מצויינות בפיתוח וחדשנות, מצויינות בתכנון הייצור ועוד.
ברגע שהעובדים אינם מרוצים, המוטיבציה צונחת, העובדים ממורמרים והירידה בתוצאות העסקיות לא מאחרת להגיע.
ממחקר שנערך לאחרונה בבריטניה עולה, כי יש מתאם חיובי גבוה בין שביעות רצון העובדים לבין תפוקה גבוהה יותר, רמת הרווחיות ומידת הנאמנות של הלקוחות. מנגד, היה מתאם שלילי בין רמות שביעות הרצון ושיעורי תחלופה העובדים.
ממחקר אחר שבוצע בארה"ב עולה, כי עובדים מאושרים הם עד יותר פרודוקטיביים (בכ-20%) לעומת עובדים שאינם מאושרים בעבודה.
מחקרים אחרים מראים, כי מידת האושר של העובדים מסייעת בהיבטים רבים של עסקי הארגון ואפשרת להגדיל את היקפי המכירות בכ-37%, את התפוקה בכ-31% ואת מידת הדיוק במשימות בכ-19%.
המשמעות היא שכאשר העובדים חשים שהם מגשימים את עצמם, הם נמצאים במקום הטוב ביותר עבור הארגון. אם כן, איך ניתן לדעת מהי מידת שביעות הרצון של העובדים ואיך ניתן לעקוב אחריה בשוטף.
ארגונים רבים אינם מודעים למידת האושר ושביעות הרצון של העובדים, או שהם מודעים במידה מסויימת, אבל אין להם ידע איך לפעול לשיפור המצב.
כדי לאסוף את הנתונים הנדרשים לגבי מידת האושר ושביעות הרצון של העובדים יש לעשות כמה דברים. ראשית, יש לבצע שיחות פנים מול פנים (אחד על אחד) עם כל עובד. שנית, יש לבצע סקרי שביעות רצון. הבעיה עם שני כלים אלה היא שעובדים עלולים לחשוש מהשלכות שליליות אם יגיד מה באמת מפריע להם.
ממחקר שנערך לאחרונה בארה"ב, ובחן את יחסי העובדים מול המנהלים בנוגע למידת שביעות הרצון עולה, כי כ-80% מהמנהלים חושבים שהם שקופים כלפי העובדים. אלא שרק כ-55% מהעובדים חושבים אותו דבר (לגבי שקיפות המנהלים).
יתרה מכך, אף שרוב העובדים טוענים שאין להם בעיה לתקשר את אי שביעות רצונם, הרי שבפועל, רק כ-57% מהמנהלים באמת מעוניינים שהעובדים הכפיפים להם יגידו את מה שהם באמת מרגישים.
בעיות מסוג זה בתקשורת עלולות לטרפד את מידת הנכונות של התובנות המוסקות מסקרי שביעות רצון. לאור כל זאת ממליצים מבצעי המחקרים לבצע סקרי שביעות רצון אנונימיים, שיאפשרו לעובדים להתבטא בחופשיות.
