פיטורי עובד או עובדת מסיבה של גיל, לפני שהם מגיעים לגיל הפרישה, הם בגדר אפליה פסולה. ולמרות זאת, שוב ושוב מפטרים מעסיקים עובדים בשל גילם.
במקרים רבים נאמר לעובד שפוטר כי הסיבה היא אחרת, אבל בלא מעט מקרים מצליח העובד להוכיח כי הסיבה האמיתית לפיטוריו היא למעשה גילו.
לפני כמה שנים חייב בית הדין לעבודה מעסיק מסוים לשלם פיצוי של 30 אלף שקלים לעובדת שפוטרה בגלל גילה. מדובר בעובדת שעבדה יותר מ-30 שנה בתפקיד מזכירה ומנהלת לשכת המנכ"ל. עובדת זו פוטרה בגיל 61.
בעת מעמד הפיטורים נאמר לה כי פוטרה בגלל צמצומים. אלא שהיא גילתה כי מיד לאחר פיטוריה פירסמה החברה מודעת דרושים בה נכתב כי החברה מחפשת 'מזכירה מעולה, צעירה ודינמית'.
העובדת טענה בבית הדין לעבודה כי פיטוריה טרם גיל פרישת חובה אצל נשים מהווים עלבון ונחשבים אפליה פסולה על פי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
המעסיק הכחיש את טענותיה של העובדת וטען כי פיטוריה נבעו מסיבות ענייניות של תפקוד לקוי בעבודתה. אבל הוא התקשה להסביר את תוכן המודעה המגלה העדפה פסולה מחמת גיל.
לדבריו מדובר היה בטעות ניהולית שבוצעה בתום לב, והוא הביע נכונות לשאת באחריות לתוצאות אותה טעות ולהחזיר את העובדת לעבודתה.
לאור כל זאת, הסכימו הצדדים לבטל את הפיטורים רטרואקטיבית ולהמשיך את יחסי העבודה ביניהם למשך שנה תמימה עד ליום בו תפרוש העובדת מעבודתה לפי הסכמתה ורצונה.
העובדת חזרה בפועל לעבודה כאשר היא מרגישה שהפרשה מאחוריה, אלא שכמה ימים לאחר מכן היא חזרה אל בית הדין לעבודה בטענה כי המשך יחסי העבודה בין הצדדים הוא בלתי אפשרי.
לדבריה, המנכ"ל הרע את תנאיה, הורה לה לשבת בחדר צדדי ונישל אותה מתפקידיה וסמכויותיה הקודמים בתפקידה כמזכירה בכירה.
בה בעת, המזכירה החדשה שגוייסה וכבר החלה לעבוד, שהיא צעירה ממנה בעשרות שנים, ירשה במהירות את תפקידה וסמכויותיה. מצב זה הותיר אותה מושפלת.
המעסיק הכחיש את הטענות. הוא הודה אמנם כי המזכירה החדשה לא פוטרה לאחר שהעובדת הוותיקה הוחזרה לעבודה אבל טען כי מעמדה של המזכירה בת ה-61 לא נפגע.
בעקבות התייצבותם של שני הצדדים בבית הדין לעבודה, סוכם לסיים את הסכסוך המשפטי הנוגע לטענת האפליה מחמת גיל באופן שיחסי העבודה יסתיימו והעובדת תזכה לפיצוי כללי שלא יפחת מ-10 אלפים ש'לים ולא יעלה על 50 אלף שקלים.
בית הדין לעבודה פסק כי הפיצויים לעובדת יסתכמו ב-30 אלף שקלים.
