"לפני עשר שנים הייתי סטודנטית לרפואה סינית והחלטתי לצאת להתמחות בבית חולים בסין. טסתי לעיר צ'אנגדו לבית חולים ענק שיש בו כל המחלקות שקשורות לרפואה סינית, והוא משתף פעולה עם בית חולים מערבי רגיל.
"שם עשיתי את ההתמחות שלי במשך שלושה חודשים. וממש רגע לפני שאני אמורה להיפגש עם בעלי בתאילנד, אני וחברה מחליטות לטייל מחוץ לצ'אנגדו לראות את שומרות הטבע היפהפיות של סין.
"נסיעה של שעה וחצי מצ'אנגדו. הנסיעה נמשכת ארבע שעות, כאילו היקום מנסה לרמוז לנו לא לנסוע", כך פתחה מעין סבג חתואל את הרצאתה בנושא: מלב האדמה ללב האדם, בכנס חשיפת מרצים של HRus.
להשתתפות ב – כנס חשיפת מרצים הבא שלנו – ללא עלות למנהלי/ות משאבי אנוש ורווחה – לחצו על הקישור!
"אחרי ארבע שעות אנחנו מגיעות מורעבות, עם המון בלגן בדרכים כולל פנצ'ר באוטובוס. אנחנו מגיעות סוף סוף לשמורה באיזור יפהפה. הרים, המון עצים, יש שם גם שמורה של פנדות. אבל האווירה מאוד קשה. כמו בסרט אימה. הכול אפרורי, הציפורים לא שקטות, אנחנו מסתכלות אחת על השנייה וחושבות שמשהו לא נעים פה.
"אולי הולך לרדת מבול אולי סופה. החלטנו לאכול ולחזור בחזרה לצ'אנגדו. אנחנו מגיעות למסעדת דגים על גדות הנהר ולא עוברות שתי דקות ואנחנו מתחילות להרגיש את האדמה זזה. הרעידה מתחילה להתעצם ומגיעה ל-8 בסולם ריכטר.
"מעוצמת הרעידה אני נופלת על הרצפה וכל הגב של המסעדה קורס עלי ושובר לי את הלסת לחתיכות. הלסת שלי מרוסקת, כל הסנטר יוצא החוצה ואני מאבדת הכרה.
"זו היתה אחת מרעידות האדמה הקשות שסין ידעה. אני הייתי בין השורדות הבודדות מרעידת האדמה הזאת, ואני פה כדי לספר איך יוצאים חיים ואיך מתגברים על משבר.
"אחרי שאני מתחת להריסות במשך כמה זמן אני מתעוררת למציאות שהיום אני צריכה לעכל אותה, מנסה לצעוק 'הצילו' וצליל לא יוצא. דממה. הלסת שלי לא מצליחה להפיק צליל.
"כל הלסת נשברה וקנה הנשימה נסדק. אני מבינה שאני תקועה מתחת להריסות ומרגישה משהו חם זורם במורד הפה. אני מנסה להבין מה זה, וזה המון המון דם.
"מאותו רגע אני מבינה שזהו. אני בסיטואציה שמאוד קשה לעיכול. אני לא מאמינה שזה קורה לי. לרגע אני חושבת שעוד שנייה אני מתעוררת מחלום רע ואני לא מתעוררת.
"אני רואה שבינתיים מחלצים את חברתי ענת מההריסות, מרגישה שמרימים מעלי חלקים מהמסעדה ומתחילה לראות קרני אור שנכנסות למקום שאני נמצאת בו.
"אני מתחילה לעזור לעצמי ולהזיז את החלקים ופשוט לזחול מאיפה שאני נמצאת וממש כאילו אני יולדת את עצמי מבין ההריסות. אני יוצאת החוצה ורואה מראה מחריד ומזעזע. הכול היה הרוס.
"כ-95 אחוזים מהבניינים והבתים, והכול נהרס. שום דבר כמעט לא נשאר עומד, כולל עצים גשרים כבישים. אני מסתכלת על ענת חברתי. היא עומדת באמצע כל הטירוף הזה וצורחת 'האצבעות שלי האצבעות שלי'. האצבעות שלה נכרתו.
"אני מתקרבת אליה אומרת לה תסתכלי עלי, אני פה. היא לא שומעת אותי כי אני לא מצליחה להפיק קול. אני נצמדת אליה כדי היא תראה אותי. היא מעורערת לגמרי. ואז כשהיא מסתכלת עלי היא אומרת: 'אוי מעיין'. לפי המבט שלה אני מבינה שהפנים שלי במצב רע.
"הסינים שהיו שם מצאו את התיקים שלנו. אני שולפת מהתיק חולצה וקושרת את הלסת. וככה אני בעצם מתמודדת בין חיים למוות יומיים שלמים.
"אנחנו מתחילות לחפש חילוץ. אחרי הליכה של בערך שלוש שעות אנחנו מגיעות לבית חולים מקומי, כמו קופת חולים. אני בטוחה שניצלתי ואקבל עכשיו סיוע רפואי. ניצלתי אני בבית חולים יטפלו בי. יטפלו לי בלסת. יפסיקו לי את הדימום.
"בית החולים קצת הרוס מרעידת האדמה. הם הספיקו להוציא חולים החוצה. ולא עוברות עוד שתי דקות, עוד רעידת אדמה. והיא קורעת את כל בית החולים הזה לגזרים. לא נשאר כלום. זעקה של כל מי שהיה שם מהחולים ומהסינים ששרדו, ואני באותו רגע אומרת: יש מצב שאני לא יוצאת מכאן חיה.
"לרגע אני מאבדת את התקווה. מה אני אמורה לעשות עכשיו. הסינים שנשארו בונים לנו עיר אוהלים שנשארתי בה עם הלסת הקשורה. הרופאים מזהירים אותי שאם ארדם אני אחנק מהדם. אז אני לא ישנה. עובר יום ועובר עוד יום ואף אחד לא מגיע.
"היום אני מבינה שממשלת סין סגרה את האיזור ולא נתנה לאף אחד לעבור, כולל לא למשלחת הסיוע מישראל. ביום השני אני מבינה שלא מחלצים אותי, אני מאבדת המון דם, לא אוכלת, לא יכולה לשתות ולא יכולה לבלוע.
"אני לא מדברת אני מנותקת קשר. ואני מתחילה להרגיש שאני מאבדת את אנרגית החיים ונכנסת לתוך חושך של יאוש ופרידה מהעולם. ובתוך המעמקים האלה של הנשמה שלי שאני כאילו נפרדת מהעולם, אני פתאום מוצאת קול שמתחיל לעשות איתי דיאלוג פנימי ולשאול אותי כל מיני שאלות מאד מאד שקשורות לחשבון נפש.
"והקול הזה בעצם אמר לי: את הולכת להינצל. מחר הולך להפסיק הגשם ואת הולכת לאסוף את עצמך, ללכת ברגל ולהינצל. ינסו לעצור אותך מלעשות את זה אבל את לא תקשיבי לאף אחד ותמשיכי לנוע, אני עוזר לך. אני איתך. קול של תעוזה, של אומץ של השראה, של כוחות.
"ורק המפגש הזה עם הקול הזה הכל כך עוצמתי והכל כך מעז, נתן לי שטף של אנרגיה, של חיים, אחרי יומיים פלוס שלא אכלתי ולא שתיתי, פתאום אני מרגישה באנרגיות מטורפות. כאילו יש לי אנרגיות לדחוף הרים.
"אני כותבת לחברתי ענת: מחר על הבוקר אנחנו הולכות. היא אומרת לי: אוקיי. אנחנו קמות. אורזות את הדברים, אני מתחילה לנוע וללכת כמו שהקול הזה אומר לי, והוא עדיין איתי.
"וכל הסינים עוצרים בעדנו, הרופאים אומרים: אין מצב שהיא תצליח במצב שלה לעשות את ההליכה הזאת, שבריאים לא מצליחים לעשות אותה. צריך בעצם לרדת ולעלות שני הרים כי הגשרים הרוסים. הליכה של 12 שעות ברגל.
"אני לא מקשיבה לאף אחד. אני החלטתי שאני הולכת להציל את עצמי, כי חילוץ לא מגיע. או שאני הולכת או שאני נשארת למות. אנחנו מתחילות את המסע הרגלי הזה כשבדרך מנסים לעצור אותנו.
"ענת מנסה לדבר איתם ואז לשכנע אותי שאולי לא כדאי שנלך. אבל אני לא שם. לא מקשיבה להם. אני עם הקול הזה ואני ממש מוטענת דרכו ומרגישה שאני נאחזת בו.
"אנחנו מתחילות את המסע ברגל ובדרך פוגשות בחור סיני שמסתכל עלי ואומר לי: אני אעזור לך. אני אקח אותך. והוא סוחב אותי. הליכה של 12 שעות ככה על הכתף שלו.
"הבית שלו נהרס, אמא שלו נשארה חסרת כול והוא עזב הכול. ביקרתי בבית שלו בדרך, והוא עזב הכול ופשוט התפנה כדי לחלץ אותי.
"בדרך אנחנו גם פוגשות שני ישראלים שמצאו אותנו בדרך נס. קוראים להם אלירן וניסן. הם יודעים סינית והחליטו להתנדב. נכנסו בדרך לא דרך לאיזור האסון הזה. כל אלה הם חבורה שאני קוראת להם המלאכים שלי כי הם פשוט באו לחלץ אותי.
"והם חילצו אותי. לאחר 12 שעות הליכה ברגל עברתי ניתוח בסין ושיקום מאוד קשה בארץ. שיקום של הלסת במשך כמה חודשים. אבל לא ויתרתי. ברגע שנגעתי בקול הכל כך חזק הזה והעוצמתי הזה שיש בי, ואני מאמינה שבכולנו, השתמשתי בו למסע הריפוי שלי.
"היום משוקמת לחלוטין מבחינה של דיבור, פה, חיוך. יש לי שלושה ילדים, יש לי משפחה ויש לי קליניקה לרפואה סינית שהיא מאוד מצליחה.
"ואני עוברת עם אנשים תהליכי ריפוי. המסר שלי היום לעולם זה בעצם התחברו לכוחות שלכם. בכולנו יש כוחות פנימיים.
"כוחות ריפוי שהם אדירים והם מעבר לכל דימיון. העזו להאמין. יש לנו כוחות שאנחנו רק צריכים לבחור לגעת בהם ולא לוותר. המסר שלי בהרצאות זה מסר של רפוי וצמיחה. צריך רק לשנות את הפרספקטיבה".
להזמנת ההרצאה המלאה: 054-9250850