גיא לייטר
ביוני 2017, נפגשנו לשיחת ראיון עם גיא לייטר, כשסיים את שירותו הצבאי ועמד בפני אתגרים והזדמנויות חדשות בתחילתה של קריירה אזרחית. כיום הוא משמש סמנכ"ל מכון רפפורט למחקר רפואי – מה עבר עליו מאז הראיון ב 2017 ועד היום?
"מאז הראיון האחרון, למעשה הייתי עסוק בבחירת המקום הנכון עבורי לאחר סיום 27 שנות שירות אינטנסיביות במערך משאבי האנוש של חיל הים, לצד האתנחתא שלקחתי לי ולמשפחתי היה לי ברור שהתפקיד שאבחר בו ישפיע באופן מהותי על המשך התפתחותי במגזר האזרחי, היה לי בעיקר חשוב להיחשף לפן המאתגר בניהול המשאב האנושי במשק תחרותי מחד והתפתחות טכנולוגית מאידך ובמקביל עיסוק בעולמות תוכן נוספים שאינם מתחום משאבי האנוש". אומר גיא לייטר.
מהם תחומי אחריותך כסמנכ"ל מכון רפפורט למחקר רפואי?
"בתפקידי כסמנכ"ל מכון רפפורט למחקר רפואי, אני שותף לגוף מוביל ברמה הארצית ואף הבינלאומית בתחום המחקר הביו רפואי ואנו מצפים באמצעות מספר קבוצות מחקר לפריצת דרך מחקרית למען האנושות כולה, המכון מוגדר כחברה לתועלת הציבור והינה למעשה חזון ומפעל חיים של ברוך ורות רפפורט ז"ל, לצד המכון ישנה חברת מיסחור בשם "ביו ראפ" שהיא חברה בע"מ ואני משמש במקביל גם כסמנכ"ל חברה זאת האמונה על כל הנושא העיסקי שבפיתוח ומסחור פטנטים רפואיים פורצי דרך".
כיצד הניסיון הצבאי הרב בתפקידי משאבי אנוש, תורם לך בתפקידך הנוכחי?
"אני חייב לומר שהניסיון הצבאי הקנה לי מתודולוגיות ושיטות מאד ברורות של תהליכי עבודה החל מהרמה הניהולית השוטפת וכלה בהבניית תהליכים חוצי ארגון וארוכי טווח וכל זאת תוך יצירת מנגנוני בקרה. על כך אוסיף את המחויבות לארגון אליו הנני משתייך כערך מוביל ומוצא זאת כקריטי בעולם התחרותי במגזר האזרחי.
כסמנכ"ל יחיד במכון המחקר אני נושא במס' רב של "כובעים" והבולטים בינהם הם: כספים, רכש ותפעול וזאת בנוסף לעיסוק בניהול המשאב האנושי. למרות היותנו חל"צ עדיין תפקידי הוא לאפשר מיצוי עיסקי ופיננסי הנכון ביותר, קרי לאפשר הפניית משאבים כספיים מקסימליים לטובת קבוצות המחקר השונות. בשפה פשוטה כל כסף שמופנה לתקורה למעשה מקוזז מהאפשרות להקצותו לנטו מחקר. כמובן, שלכל דבר בחיינו יש יתרונות כמו גם חסרונות אבל עצם היותי סמנכ"ל יחיד מאפשר לי גמישות ויכולת הפניית משאבים בין התחומים השונים עליהם אני אמון ואפשרות של הבניית תהליכים באופן רוחבי וכך לחסוך בתקורות נלוות".
ואתה עדיין עוסק בניהול המשאב האנושי…
"כן. בכובעי כמנהל משאבי אנוש אני שותף מלא של הגדרת הצרכים בכל צוות וצוות ע"פ אופי עבודתו, דרך תהליך האיתור והגיוס וכלה בתהליך הכשרתו, התפתחותו ושימורו בארגון וכל זאת בסביבה תחרותית מחקרית ואקדמית.
האתגר המשמעותי בעיני בעולם משאבי האנוש לחברה בה אני מחויב הוא להצליח לגייס אלינו את מיטב החוקרים ובהמשך לשמרם, כך מתנהל גוף מחקרי המבקש להיות מוביל בתחומו, ברור לי שאנשים רוצים להיות שותפים לדבר משמעותי ופורץ דרך ואם נאפשר להם להרגיש זאת במלוא המובן האמיתי וללא כל מלאכותיות הם יהיו רתומים ומחויבים לכך ביותר ממאת האחוזים. המורכבות היא לייצר אוירה שכזאת בארגון ויותר מכך לתחזק ולשמר זאת".
מהי תפישתך לגבי תחום משאבי האנוש?
"תפישת העולם שלי תמיד היתה שעולם המשא"ן איננו עומד בזכות עצמו והאסטרטגיה צריכה להגזר מאסטרטגיית הארגון ובהלימה מלאה עם האסטרטגיה העיסקית, כמנהל משא"ן אני חייב ללמוד ולשלוט בעולמות התוכן המקצועיים הליבתיים של הארגון, בעיני זהו תנאי מלא כסוכן סוציאליזציה לדרג ניהולי מומחה תוכן. בעת הזאת הדגש הניתן מבחינתי הוא על אג'יליות ביניהם מטרות משותפות, מיקוד, יצירת תקשורת איכותית בארגון, שקיפות, שיפור האיכות, ניצול הזדמנויות, איפשור סביבה המעודדת יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסא וככאלה הנשמרים לאורך זמן".
מהו הסיפוק שאתה מקבל בתפקידך החדש?
"אני מרותק מעבודתי וקם מדי בוקר בתחושת עשיה ברוכה. בשנים הקרובות, אני רואה עצמי ממשיך ומעמיק את תחומי העיסוק שלי כפי שפרטתי וכל זאת בהתאמה לרחשי השטח הקרובים והרחוקים. כולי תקווה שפריצת הדרך הרפואית של חוקרי המכון בא תבוא ועל כך תהיה גאוותי, בואי נסכם שנדבר עוד שנתיים ואז אהיה יותר נחרץ באשר למקום שארצה להיות בו בעוד כחמש שנים, לפחות לעצמי הבטחתי שזה יהיה מקום בו אחוש משמעותי ותורם".
