על פי החוק, פיצויי פיטורים מגיעים רק לעובדים שפוטרו מעבודתם לאחר שנה אחת לפחות שבה הם עבדו באותו מקום עבודה. עם זאת, יש כמה חריגים שמאפשרים גם לעובדים שהתפטרו בנסיבות מסוימות לקבל פיצויי פיטורים, בהם התפטרות בעקבות הרעת תנאים, התפטרות בגלל מצב בראותי לקוי או התפטרות עובדת בעקבות לידה, כאשר היא מעוניינת להתפטר כדי לטפל בתינוק.
השאלה היא האם הזכות להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים, כאשר מטרת ההתפטרות היא טיפול בילדים מגיעה גם לאבות. מסתבר שבנסיבות מסויימות, גם אבות יכולים להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים, בתנאי כאמור שההתפטרות נועדה למטרה אחת בלבד: טיפול בילדים.
אבל בעוד שעובדת שמתפטרת בעקבות לידה לא צריכה לתת למעסיק הודעה מוקדמת, אב שמתפטר לצורך טיפול מחוייב למסור הודעה כתובה למעסיק במועד הסמוך להתפטרות.
פיצויי פיטורים לאב שמתפטר כדי לטפל בילדיו
על פי סעיף 7(ב) לחוק פיצויי פיטורים, ההוראות ביחס להתפטרות עובדת לאחר לידה יחולו גם על אבות תוך שינויים מחוייבים, בתנאי שמתקיים לפחות, אחד מהתנאים הבאים:
- בת הזוג של העובד הועסקה במשך תקופה של לפחות ששה חודשים רצופים לפני ההתפטרות.
- הילד נמצא בחזקתו הבלעדית של האב, או בטיפולו הבלעדי בגלל נכות או מחלת בת הזוג.
- בת הזוג עבדה כעצמאית במשך 12 חודשים רצופים לפחות, לפני יום הלידה או קבלת הילד לאימוץ.
חשוב להדגיש, כי רק אחד משני ההורים יכול להתפטר בגין טיפול בילד ולקבל פיצויי פיטורים. אם האב הוא זה שמטפטר, האם מאבדת את הזכות להתפטר במטרה לטפל בילד ולקבל פיצויים.
התפטרות הורים מאמצים
כעת נשאלת השאלה מה אומר החוק לגבי הורים שאימצו ילד. סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים מאפשר גם לעובדת שאימצה ילד, בין אם כאם חד הורית או שאימצה עם בן זוגה, להתפטר במטרה לטפל בילד ולקבל פיצויי פיטורים. ואותו דבר אמור גם לגבי אב שאימץ ילד.
התנאי הוא שגיל הילד הינו עד 13 שנים. תקופת ההתפטרות עם פיצויי פיטורים היא בדומה לתקופה שלאחר הלידה, כלומר עד תשעה חודשים מיום קבלת החזקה על הילד. תנאי נוסף בעניין זה, הוא שניתן צו אימוץ לפני ההתפטרות או אחריה.
