השאיפה לשיוויון הזדמנויות בעבודה ובשכר לכלל האוכלוסיות אמנם מקבלת ביטוי על כל במה אפשרית, והמגמות בקרב עובדים צעירים מעידות על דרישה לשיוויון בשכר בין נשים לגברים, ולמרות זאת קיימים עדיין פערים משמעותיים בין יכולת ההשתכרות של גברים לעומת נשים.
לכאורה, ניתן היה לחשוב שהפערים קיימים רק בקרב עובדים שכירים, וכי בקרב מגזר העצמאים מתקיים שוויון או לכל הפחות פערים מצומצמים יותר.
אלא שדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שבדק את מגזר העצמאים לעומת השכירים מגלה כמה נתונים מפתיעים: בעוד שבעשור האחרון הצטמצם בהדרגה הפער בין ההכנסה הממוצעת של גברים לעומת ההכנסה הממוצעת של נשים, הרי שבקרב עצמאים לא ניתן לזהות מגמה ברורה של צמצום הפער בין ההכנסה הממוצעת של גברים ונשים.
מחברי הדו"ח בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעריכים, כי יתכן שהפער נובע לפחות בחלקו מכך שהשוק הזה מושפע מאוד מתנודות ומשינויים ומאופיין בחוסר יציבות.
חלפו 10 שנים ופערי ההכנסות בקרב עצמאים נותרו על כנם
ולתוצאות: בשנים 2006 ו-2016 היה הפער בין הכנסות הנשים העצמאיות להכנסות הגברים העצמאים זהה ועמד על 42% (לטובת הגברים). הפער הגבוה ביותר בהכנסה הממוצעת בין גברים לנשים נמדד בשנת 2014, אז עמד הפער על 45%. הפער הנמוך ביותר נמדד בשנת 2007 בה הוא עמד על 36%.
יצויין, כי הערכות של מומחים למשאים ומתנים בארה"ב מדברות על כך שלפחות חלק מהפערים נובעים מכך שנשים מבקשות מראש שכר נמוך יותר, ומכך שהן פחות מעזות לנהל משא ומתן על שכר עבודתן.
הכנסתם החודשית הממוצעת ברוטו של גברים עצמאים הסתכמה ב-2016 ב-13,272 שקלים, לעומת ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש של אישה עצמאית שהסתכמה ב-7,675 שקלים. מדובר בפער של כ-42.2% לטובת הגברים העצמאים.
פערי השכר הגדולים ביותר – בגילאי 25-34
למעשה, מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי כל בקבוצות הגיל, הכנסתם של הגברים העצמאים היתה ב-2016 גבוהה יותר מזו של הנשים העצמאיות.
אבל הפערים העמוקים ביותר התגלו בקרב עובדי דור המילניום. בעוד שבארגונים נחשבים העובדים השכירים בני דור המילניום לאלה שדוחפים קדימה את מגמת השיוויון בעבודה והגיוון התעסוקתי, הרי שבקרב עובדים עצמאיים, הפערים הגדולים ביותר בהכנסות בין נשים לגברים התגלו דווקא בקרב קבוצת הגיל 25-34. בקבוצה זו התגלו פערים של כ-55.5% בין הכנסותיהם של הגברים העצמאיים להכנסותיהן של הנשים העצמאיות.
מנגד, הפער הנמוך ביותר בין הכנסותיהם של גברים עצמאים לאלו של הנשים העצמאיות נמצא בקבוצת הגיל 65 ומעלה. בקבוצה זו נמצא פער של כ-23.9% בלבד בין הכנסות הגברים והנשים.
גברים עצמאים עובדים יותר שעות
מחברי הדו"ח מעריכים, כי יתכן שהפער בין רמות ההכנסה של נשים עצמאיות לאלו של גברים עצמאים נובעים בין השאר גם מהבדלים במספר שעות העבודה.
מנתוני הדו"ח של הלמ"ס עולה, כי בשנת 2016 עבדו גברים עצמאים בממוצע 13.5 שעות שבועיות יותר מנשים עצמאיות, כלומר גברים עצמאים עבדו כ-42.7% יותר שעות בשבוע לעומת נשים עצמאיות.
עוד עולה מהנתונים, כי גברים עצמאים עבדו בשנה הנסקרת בממוצע כ-45.1 שעות בשבוע, בעוד שנשים עצמאיות עבדו בשנת 2016 כ-31.6 שעות בשבוע.
מספר הגברים העצמאים בשנת 2016 הסתכם ב-274.9 אלף איש, לעומת כ-129.5 אלף נשים עצמאיות. הגיל הממוצע של הגברים העצמאים עמד בתקופה הנסקרת על 48.5, לעומת הגיל הממוצע של נשים עצמאיות באותה תקופה שעמד על 44.5.
נשים עצמאיות משכילות יותר
לעומת זאת, מגלה הדו"ח של הלמ"ס כי ב-2016 היה ממוצע ההשכלה של נשים עצמאיות גבוה יותר מזה של גברים עצמאים. בעוד ממוצע שנות הלימוד של גברים עצמאים היה 14.1 שנות לימוד, ממוצע שנות הלימוד של נשים עצמאיות באותה תקופה היה 15.4 שנות לימוד.
שכירים עובדים יותר שעות ומרוויחים פחות
מהדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי מספר שעות העבודה השבועיות של העצמאים עמד בשנת 2016 על 40.8 שעות בעוד השכירים עבדו מעט יותר – 41 שעות בשבוע.
עוד עולה מהדו"ח, כי ההכנסה החודשית ברוטו לעצמאים הסתכמה בכ-11.48 אלף שקל, וההכנסה החציונית עמדה על 8,005 שקל בחודש ברוטו.
בהשוואה של שכירים מול עצמאים, הכנסתם של העצמאים ברוטו לחודש היתה גבוהה בכ-15.3% מההכנסה הממוצעת לחודש (ברוטו) של שכירים. ההכנסה החציונית ברוטו לחודש של עצמאים גבוהה ב-12.2% מזו של שכירים.
עצמאים מעט מבוגרים יותר
הגיל הממוצע של העצמאים עמד בשנת 2016 על 47.3, בעוד שהגיל הממוצע של שכירים עמד בשנת 2016 על 39.5. כך או כך, בשנת 2016 היו בישראל כ-404.4 אלף עצמאים, שהיוו קרוב ל-11% מסך העובדים במשק (שכירים ועצמאיים כאחד). כ-68% מהעובדים העצמאיים ב-2016 היו גברים וכ-32% נשים.
