תשלום תמורת ימי מחלה נחשב לאחת מזכויות המגן של עובדים שכירים. עובד זכאי לקבל תשלום משכורת בימים בהם הוא נעדר מהעבודה בגלל מחלה, כאשר הוא מוגדר באי כושר זמני או קבוע לבצע את עבודתו, כתוצאה ממצב בריאותי לקוי ועל פי ממצאים רפואיים.
החוק לא נכנס לסוגייה האם אי הכושר הזה נובע ממשהו שהעובד עשה או שזה התרחש בלי קשר למעשיו. במילים אחרות, החוק מדבר על טווח רחב של נושאים הקשורים להיעדרות בשל מחלה, והוא כולל היעדרות מהעבודה גם בגלל אובדן כושר עבודה שהינו תוצאה של מעשה רשלני מצד העובד עצמו.
1. מחלה במהלך חופשה
מה קורה כאשר עובד חלה במהלך חופשה. האם יש לקזז לו ימי חופשה עבור ימי המחלה, או לקזז במקום זאת ימי מחלה. סעיף 4(ב)(5) לחוק החופשה השנתית קובע, כי אין לקזז ימי חופשה מהימים שהם העובד לא מסוגל לעבוד בעקבות מחלה או תאונה. מכיוון שכך, ימי ההיעדרות יחשבו לימי מחלה ולא לימי חופשה, למרות שהעובד חלה במהלך החופשה השנתית.
2. איך מחשבים שכר במהלך ימי מחלה
כאשר מחשבים את השכר עבור ימי המחלה צריך לקחת בחשבון את המרכיבים הללו: שכר היסוד, תוספת ותק ותוספת פיצוי התייקרות, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית או מבצעית.
בנוגע למועד התשלום תמורת ימי מחלה קובע החוק, כי דין דמי מחלה כדין שכר עבודה. לכן יש לשלם לעובד את דמי המחלה ביום בו היו משלמים לו את שכרו אילו עבד כרגיל. התנאי לכך הוא שתעודת המחלה (האישור מהרופא) הוגשה למעסיק לפחות שבוע ימים לפני המועד לתשלום.
יודגש כאן, כי ארגונים שלא ישלמו לעובדיהם תמורת ימי המחלה בהם נעדרו העובדים מהעבודה, עלולים להיתבע על ידי העובדים, שכן אי תשלום דמי המחלה במועד נחשב להלנת שכר.
במקרים בהם תעודת המחלה (אישור הרופא) לא הוגשה שבעה ימים לפני המועד תשלום השכר, מוטל על המעסיק לשלם לעובד את דמי המחלה במועד הקרוב ביותר לתשלום שכר העבודה, שלאחר הגשת תעודת המחלה. במילים פשוטות: כמה יותר מהר לאחר העברת המשכורת.
3. עובד שמועסק בכמה מקומות עבודה
מה קורה לגבי עובד שמועסק בכמה מקומות עבודה ונעדר מהם בגלל מחלתו: עובד כזה זכאי לקבל דמי מחלה החל מהיום הרביעי למחלתו. והוא זכאי לקבל את דמי המחלה מכל המעסיקים שלו. זאת, גם אם היום הרביעי למחלתו אינו היום הרביעי שבו הוא נעדר מהעבודה אצל אותו מעסיק.
4. פיטורים בתקופת מחלה או בגללה
החוק קובע, כי בשום אופן אסור לפטר עובד שנעדר מעבודתו בגלל מחלה, במהלך תקופת זכאותו לדמי מחלה (בין אם על פי חוק או על פי הסכם קיבוצי). איסור זה תקף עד לתקופת הזכאות המקסימלית על פי החוק, כלומר עד 90 ימי מחלה. היוצא מהכלל בנושא זה, הוא מעסיק שנתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים, לפני שהוא נעדר בגלל מחלה.
5. פידיון ימי מחלה בעת עזיבה
מה קורה כאשר עובד עוזב את הארגון או מפוטר ממנו. האם הוא זכאי לקבל תשלום עבור ימי המחלה שנצברו לזכותו. כעקרון, התשובה לכך היא שלילית, משום שאין בחוק הוראה המחייבת פדיון בעת פיטורים או התפטרות. למרות זאת, יש הסכמים והסדרים שונים בפרט בשירות הציבורי, במסגרתם מקובל להעניק פידיון של אחוז מסוים של ימי המחלה שיצברו לזכותו של העובד. בכל הסכם והסדר יש התנאים הייחודיים לו.
לדוגמה, עובד מדינה שפורש לפנסיה מגיל 55 ומעלה יכולה לקבל פדיון ימי מחלה, בהתאם לשיעורים הקבועים בתקשי"ר.
6. הודעה למעסיק על מחלה
החוק מחייב את העובד למסור למעסיק הודעה על היעדרותו בגלל מחלה, בתוך שלושה ימים מהיום הראשון להיעדרותו. כמו כן, עליו להודיע למעסיק במשך כמה ימים הוא לא יגיע לעבודה.
חשוב להדגיש, כי הסכמים קיבוציים, הסדרים קיבוציים ונוהגי רווחים בארגון, עשויים להוות מקור לתשלום דמי מחלה בשיעור גבוה יותר מהתשלום הקבוע בחוק.
7. תעודת המחלה ובדיקת המעסיק
העובד חייב להביא למקום העבודה אישור מחלה חתום על ידי רופא הכולל כמה פרטים: שם החולה ומספר תעודת הזהות שלו, אבחון המחלה (ממה סבל), התקופה שבה לא היה העובד מסוגל לעבוד בגלל מחלתו, האם הוא עדיין לא מסוגל לחזור לעבודה, מהי התקופה המשוערת שבה לא יהיה מסוגל לעבוד, שם הרופא, ותאריך רישום התעודה.
אחת השאלות שמנהלי משאבי אנוש רבים תוהים לגביה היא, האם המעסיק יכול לשלוח את העובד לבדיקה רפואית מטעמו. ואכן, אם תעודת המחלה היא לא מאחת מקופות החולים, ולמעסיק יש סיבה להטיל ספק לגבי נכונותה של תעודת המחלה, הרי שהוא רשאי לשלוח את העובד לבדיקה רפואית מטעמו. במקרה כזה העובד חייב להיבדק כפי שהתבקש על ידי המעסיק.
האם למרות שעבור היום הראשון המעסיק לא משלם דמי מחלה הוא יכול לקזז את היום הראשון ממכסת ימי המחלה שנצברה?
אכן, קיזוז הזכות למחלה מתקזזת ע"פ הניצול בפועל, התשלום ע"פ חוק הינו מדורג כך שביום הראשון לא משולם שכר, ביום המחלה השני משולם חצי מהשכר, ובכל יום נוסף שכר מלא.