שיתוף

"אחת היכולות המרשימות של המוח האנושי, היא שאנחנו כבני אדם מסוגלים לדמיין דברים שלא נמצאים מולנו, כאן ועכשיו, ולדמות כיצד נגיב ונתנהג בסיטואציות מסוימות", דברים אלה אומרת ד"ר אורלי פורמן, מאוניברסיטת תל אביב והמרכז לטכנולוגיה חינוכית, לקראת הרצאתה בנושא: "סביבות של מציאות מדומה" בכנס ההדרכה השנתי של HRus שיתקיים ב-13 בנובמבר בכפר המכביה.

"כשאנחנו שומעים הסבר על מערכת טכנולוגית חדשה למשל, המוח שלנו מנסה לתרגם את הסיפור לסימולציה עשירה ככל האפשר: איך המערכת הזו נראית, מה עלי לעשות כשאכנס אליה, איך היא תשרת אותי וכד'. כמובן שאם ההדרכה מערבת סימולציה ממשית, בכאן ועכשיו, היא תהיה יעילה יותר" מסבירה ד"ר פורמן.

"הגוף כולו ישתתף בחווית הלמידה, ולמוח ישאר פחות 'להשלים': הוא ידע איך המערכת נראית, מה המשובים שהיא נותנת, ואילו פעולות יש לבצע תוך כדי השימוש".

מתי הלמידה תהיה יעילה יותר?

"במצב כזה הלמידה תהיה יעילה יותר: כשנפגוש את המערכת במציאות כבר נדע איך לתפעל אותה ולא נצטרך 'לתרגם' את התאוריה למעשה. לאורך ההיסטוריה של החינוך, מורים ניסו להפוך את הלמידה למוחשית יותר כדי לשפר את התוצאות שלה. גם המחקר מצביע על יתרונות בולטים ללמידה רב-חושית ופעילה, גם ברמת המוטיבציה שהיא מגייסת מצד התלמידים וגם מבחינת יעילות התהליך. ועדיין, מורים ניצבים שוב ושוב בפני האתגר: איך להפוך חומר לימודי שאינו תמיד רלוונטי לחיי היומיום של התלמיד, לחומר מוחשי וחי, ואת התלמידים לפעילים בתהליך הבנתו".

מהם ניצני החידושים שכבר ניתן לראות בתחום זה?

"טכנולוגיות חדשות של מציאות מדומה מציגות הזדמנות מעניינת להתמודדות עם בעיה זו. מציאות מדומה היא סביבה שבה כל התוכן (האובייקטים שאנחנו רואים, הצלילים שאנחנו שומעים) וההתרחשויות, נוצרים על ידי מחשב. כשמשתתף בסימולציה חובש את משקפי המציאות המדומה, הוא למעשה מחליף את המציאות שבה הוא נמצא (חדר הכיתה) במציאות אלטרנטיבית, שבה הוא משחק תפקיד ממשי ונמצא באינטראקציה פעילה עם האובייקטים השונים בעולם המדומה. תחושה זו של חוויה אלטרנטיבית מכונה'immersivness', כלומר הלומד מרגיש שכל כולו שקוע בעולם המדומה".

איך כל זה תורם ללמידה?

"העושר החושי והתנועתי הזה התגלה כמרכיב חשוב בלמידה: ככל שיותר חושים ופעולות מעורבים בתהליך, כך נזכור טוב יותר את מה שלמדנו. אם בכיתה או מול המחשב, המורה ינסה להעשיר את חווית הלימוד בתמונות, סרטונים ושירים, הוא יוסיף בכך מימד של שילוב בין החושים השונים בדומה לעולם האמיתי, ושילוב של גוף הלומד עצמו בתהליך הלמידה".

דוגמאות?

"לדוגמה, בתוכנית שיצרנו להוראת שפה זרה בסביבת מציאות מדומה, המשתתפים צריכים לבצע פעולות יומיומיות עם חפצים בזמן שהם לומדים את השמות שלהם בשפה החדשה. כך נוצר קשר חזק יותר בין המילה למשמעות שלה, והיא נזכרת טוב יותר. בנוסף, סביבות של מציאות מדומה יוצרות חוויה טוטאלית, נקייה כמעט מהפרעות חושיות. מאפיין זה מאפשר יצירת סביבה משחקית שקל לשקוע בתוכה ולהאמין לחוקיות שהיא מציגה, גם אם היא שונה מהחוקיות של העולם האמיתי. כך לדוגמה, אובייקטים בסביבה המדומה יכולים להגיב להתנהגות הלומד ולהוות משוב חלופי ויעיל יותר למשוב מילולי. מאפיינים אלו ועוד הופכים את הלמידה בסביבות של מציאות מדומה להזדמנות מעניינת ללמידה 'אמיתית', לפעמים אף מעבר למה שהמציאות האמיתית מציעה".

תוכלו לפגוש את ד"ר אולי פורמן ולשמוע עוד על נושא הרצאתה בכנס ההדרכה השנתי שיתקיים ב-13 בנובמבר בכפר המכביה.

כנס משאבי אנוש במגזר הציבורי

כנס פיתוח ארגוני

כנס AI למשאבי אנוש

כנס דיני עבודה

אין תגובות

השאר תגובה