שי לחג הוא אחד הנושאים החמים בארגונים בתקופה זו שכן רבים לא יודעים כיצד והאם המתנות יחולקו השנה בעקבות הקורונה. ההשוואות בעיצומן, ויחד איתן ההפתעות הטובות בצד האכזבות. אם כן, מה אומר החוק בעניין זה.
החוק בישראל אינו מחייב את המעסיק לתת לעובדיו מתנה עבור החגים. ואף על פי כן, במקרה של מעסיק שנהג לאורך תקופה ארוכה לתת לעובדיו מתנה לחג, הנוהג הופך לחובה, והמעסיק מחויב להמשיך ולהעניק מתנות לחג.
במקרים מסוימים בהם יש הסכמים קיבוציים, החובה להעניק מתנות בחגים מעוגנת בהסכם הקיבוצי של מקום העבודה. כך גם לגבי צווי הרחבה. הפסיקה קובעת, כי בארגון בו העובדים מקבלים מתנה לחג, יש להעניק את המתנה גם לעובדים הנמצאים בחופשת לידה. אי הענקת מתנת חג לעובדת בחופשת לידה נחשבת לאפליית יולדת.
שי חובה לעובדי שמירה, אבטחה וניקיון
יוצאי הדופן בנושא מתנות לחג הם עובדי שמירה ואבטחה, ועובדי ניקיון. עובדי שמירה ואבטחה, ועובדי ניקיון, זכאים לקבל בפסח ובראש השנה במתנה תשלום כספי בפועל דרך תלוש השכר. הסכום מתעדכן על פי מדד ינואר של השנה בה משולם השי, בהשוואה למדד ינואר 2013.
יודגש כי על המעסיק נאסר להעניק לעובדים אלה מתנה שאינה כספית, לרבות מתנות מוחשיות, תלושי קנייה וכד, גם אם שאר העובדים מקבלים מתנות מוחשיות או תלושי קנייה, וגם אם שווי מתנה זו זהה לסכום הכספי שנקבע או אף גבוה ממנו.
יתר על כן, בחגים אחרים (שאינם ראש השנה ופסח), נוסף להטבה הכספית, בכל פעם שמוענקת מתנה מוחשית לעובדים של מזמין השירות (הארגון ששכר את שירותיהם של עובדי הקבלן) המועסקים באותו מקום עבודה, כמו למשל סלסלת שי בט"ו בשבט וכד, הקבלן המעסיק מחויב להעניק לעובדי הניקיון העובדים באותו מקום, מתנה מוחשית באותו שווי ובאותם מועדים בהם היא ניתנת לעובדי מזמין השירות (הארגון).
במילים אחרות, עובדי הניקיון, השמירה והאבטחה זכאים לקבל מתנות נוספות בחגים אחרים, במקרים בהם מזמין השירות (הארגון) מעניק מתנות לעובדיו בחגים אלה.
מי מקבל שי כספי וכמה
הזכאות לשי כספי לעובדי שמירה, אבטחה וניקיון במגזר הציבורי מותנית בכך שהם עבדו בהיקף של לפחות חצי משרה, או שעבדו לפחות 93 שעות בחודש בממוצע, בשלושת החודשים שקדמו לחג.
השי מותאם לחלקיות המשרה
מה לגבי עובד שמועסק בהיקף משרה קטן יותר? עובד כזה זכאי למתנה בסכום כסף קטן יותר על פי חלקיות המשרה שלו.
עובדים שעתיים (המקבלים שכר לפי שעות העבודה) מקבלים במתנה סכום כסף שמחושב על פי מספר השעות החודשיות שבהן הם הועסקו בממוצע בשלושת החודשים שקדמו לחג, חלקי 186 (חצי שנה).
עובדים המוצבים במשרדים ממשלתיים זכאים לקבל מתנה כספית בתנאי שהועסקו במשרה מלאה בתחילת החודש שבו חל ערב החג.
אשר לעובדי השמירה, האבטחה והניקיון במגזר הפרטי, הם זכאים לקבלת במתנה שי כספי אם הם מועסקים במשרה מלאה או שעבדו לפחות 186 שעות בחודש בממוצע, בשלושה החודשים שקדמו לחג.
עובד שהועסק בהיקף משרה נמוך יותר, או עבד בממוצע פחות מ-186 שעות בחודש בשלושה החודשים לפני החג, יקבל במתנה סכום שהינו יחסי להיקף משרתו.
איך מממשים את הזכות? מתברר שהזכות לשי כספי לעובדים שהוזכרו, ניתנת באופן אוטומטי.
קנסות של עשרות אלפי שקלים למי שלא העניק שי
אם הקבלן מפר את חובתו להעניק את השי לחג, ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה. במקרה כזה, הקבלן עלול לספוג קנס של עד 35,280 שקל במקרים בהם מדובר בחברה קבלנית. אם הקבלן אינו חברה, הקנס שיוטל עליו יהיה בסכום של עד 17,640 שקל.
חשוב לשים לב, ברגע שהוגשה תלונה נגד הקבלן, עלול גם מזמין השירות (הארגון שבו מועסקים עובדי הקבלן) להיחשב כמי שהפר את החובה. לכן גם הארגון עלול לספוג קנס בסכום של עד 35,280 ש"ח.
מס הכנסה המוטל על המתנה לחג
מבחינת מס הכנסה, מתנה לחג נחשבת להטבה שחייבת במס. מכיוון שכך, על העובד לשלם מס הכנסה עבור מלוא השווי של מתנת החג.
כנ"ל לגבי תלושי השי הניתנים בחגים. במקרה בו מעסיק רכש במרוכז תלושי חג לעובדים ושילם עבורם סכום הנמוך מהערך הנקוב בתלושים עצמם, ניתן לחייב את העובד במס, לפי עלות התלושים למעסיק ולא על פי ערכם הנקוב.
החוק לא מחייב את המעסיק לשאת בנטל המס עבור המתנה. למרות זאת, מעסיקים רבים נוהגים לקחת על עצמם את עלות המס.
לאחר שהבנו למי יש חובה לתת מתנה לחג וכיצד מחשבים הטבה זו לצרכי המס, חשוב לשים לב כי יש מספר דגשים לחישוב שכר עבודה בחגים, עליהם ניתן ללמוד בקישור המצורף.
* פורסם במקור ב-13 בספטמבר 2017
