התחרות הגוברת בכל תחום, ענף ומגזר, הופכת את הצורך במנהלים טובים לאחד המרכיבים הקריטיים בהצלחתן של חברות. מנהלים חסרי כישורי ניהול, לעומת זאת, עלולים להכשיל את החברה ובטווח הארוך להביא אותה לאבדן נתחי שוק ופגיעה בתוצאות הכספיות.
אחד המכשולים הגדולים ביותר שמטרפדים הצלחה של חברות, הוא מנהלים חסרי כישורי מנהיגות שמשליטים שררה באמצעות איומים. עובדים שחיים כל יום בחרדה מאימת הבוס הדיקטטור, הם עובדים שבהכרח מאבדים כל בדל מוטיבציה.
בין אם זה המנהל הישיר, העקיף, או המנכ"ל, ההשפעה על העובדים היא אחת: צניחת המוטיבציה שמביאה לאיבוד עניין בחברה. עובדים כאלה לא ישקיעו את מיטב ומירב כישוריהם ומרצם בפרויקטים שהם עובדים עליהם ויחפשו את דרכם החוצה, בדרך כלל אל זרועות המתחרים.
ניתן לראות זאת בצורה מאוד ברורה בחברות בהן מנהל בכיר מתחלף, ובמקומו מגיע מנהל חדש שמרגיש צורך להוכיח את עצמו. בעוד שמנהל טוב שהוא מנהיג אמיתי, יאחד כוחות ויפעל להגברת המוטיבציה, מנהל כושל, חסר כושר מנהיגות, יפעל לדיכוי הכפיפים לו, כבר עם כניסתו לתפקיד.
אם כן, אילו צעדים נוקט מנהיג מוכשר לעומת מנהיג כושל ואיך ניתן להבחין ביניהם:
1. עידוד עובדים לקחת יוזמה וסיכונים: ארגונים שצמיחתם תלויה ביצירתיות העובדים, בכישוריהם ובמידת היזמות והתושייה שלהם, הם ארגונים בהם חלק בלתי נפרד מהעבודה הוא לקיחת סיכונים. כל יוזמה עלולה להיכשל, ולא תמיד רק בגלל העובד שנקט בה.
כישלון של עובד (או צוות) הוא המבחן הקריטי ביותר לכושר המנהיגות של מנהל. מנהיג מוצלח ומוכשר יודע לתת גיבוי מלא לעובד (או הצוות) שנכשל במשימתו ולעודד אותו להמשיך לקחת סיכונים על אף הכישלון.
לעומת זאת, מנהל שמעניש עובד שכשל, או נוזף בו, או אף מאיים עליו בפיטורים (או בכל סוג אחר של איום), הוא מנהל כושל וחסר כישורי מנהיגות. העברת המסר שכשלון של עובד מציב את עתידו של אותו עובד בסכנה, מדכאת לא רק את נכונותו של אותו עובד לקחת סיכונים, היא גם מדכאת את נכונותם של שאר העובדים לקחת סיכונים בעתיד. ובלי סיכון אין סיכוי.
השחקן ג'ון מלקוביץ' אמר פעם בראיון לתקשורת: "אני מרשה לעצמי ללמוד ולהיכשל כל הזמן, ואני אסיר תודה על כך שזה מתאפשר לי".
2. שיחות עם העובדים: מנהיג אמיתי שזה עתה נכנס לתפקידו החדש כמנהל בחברה, יקיים שיחות עם העובדים. שיחה קבוצתית בה נוכחים כל העובדים הכפיפים לו, ושיחות פרטיות בארבע עיניים.
3. הקשבה לרצונות העובדים: במהלך השיחות הפרטיות, כמו גם במהלך העבודה השוטפת שלאחריהן, מנהיג אמיתי מאזין בתשומת לב לרצונותיהם של העובדים, לשאיפותיהם, להצעות הייעול שלהם ולבקשותיהם לשינויים. כמו כן הוא מאפשר להם להביע בגלוי מהם הדברים שמציקים להם, וממה הם חוששים.
מנהל כושל, לעומת זאת, הוא מנהל שמביע חוסר אכפתיות וחוסר עניין בעובדים, לא מנהל איתם שיחות היכרות, ולא מתעניין ברצונותיהם של העובדים, בתלונותיהם, וביכולתם לתרום לארגון.
4. הבעת הערכה פומבית: מנהיג אמיתי יודע לבטא הערכה, פרטית ופומבית כאחת, לעובד (או לצוות) שהצליח במשימה. מנהל כושל, לא מביע הערכה ולעיתים אף לוקח את הקרדיט לעצמו.
בשורה התחתונה, העידן בו עובדים היו כבולים למקום עבודה אחד במשך כל שנות עבודתם, מיומם הראשון בשוק העבודה ועד יציאתם לפנסיה, חלף עבר כבר לפני יותר משני עשורים.
יחד איתו חלפה מהעולם התרבות הניהולית שבה חרב הפיטורים או הענישה, מתהפכת מעל ראשו של כל עובד שהעז להיכשל או לטעות. עובדים ממורמרים נוטים כיום לנטוש חברות וארגונים בלי צל של היסוס. מנהלים חייבים להבין, שכל נטישה של עובד משמעה הפסד נטו לחברה, כמו גם כשלון אישי שלהם עצמם.
יתרה מכך, עזיבה של עובד הנובעת מהתמרמרות על יחס גרוע מצד מנהל, גורמת לארגון הפסד בכמה מישורים: הארגון מפסיד את כל ההשקעה שהושקעה בעובד שנטש, הוא מפסיד את הידע שהעובד לקח איתו, ומוניטין המעסיק של החברה נפגע בעקבות נטישה מתוך התמרמרות.
