פעמים רבות מדי אנו שומעים מנהלים מתלוננים על כך שהעובדים הטובים ביותר שלהם עוזבים את החברה, ובאמת יש להם סיבה להתלונן – אין הרבה דברים מתסכלים כמו עובדים מוכשרים ומוצלחים שיוצאים מפתח הדלת.
מנהלים נוטים להפנות את בעיות תחלופת העובדים שלהם לכל גורם אפשרי תחת השמש, תוך התעלמות מהגורם העיקרי. אנשים לא עוזבים מקומות עבודה – הם עוזבים את המנהלים.
הדבר העצוב הוא שזה יכול בקלות להימנע. כל מה שנדרש הוא פרספקטיבה חדשה וקצת מאמץ נוסף בחלק של המנהל.
מהם הדברים הגרועים ביותר שמנהלים עושים, ששולחים את האנשים הטובים החוצה?
עובדים יתר על המידה
שום דבר לא "שורף" עובדים טובים יותר כמו עבודת יתר. זה כל כך מפתה להעביד את האנשים הכי טובים שלך לאורך שעות כדי להשיג הצלחות, כך שמנהלים לעתים קרובות נופלים למלכודת הזאת. עובדים טובים לרוב מובכים מהעניין. הם חשים כאילו הם נענשים על ביצועים מעולים. עובדים שעובדים קשה מדי ולאורך שעות הם גם פחות פרודוקטיביים. מחקרים מראים כי התפוקה לשעה יורדת בחדות כאשר שבוע העבודה עולה על 50 שעות, והפרודוקטיביות יורדת כל כך הרבה אחרי 55 שעות, שאתה לא מקבל שום דבר מהעבודה יותר.
אם אתם מוכרחים להגדיל את כמות העבודה, אפשר לחלק משימות בין כלל העובדים ולא להטיל אותן רק על העובדים המוכשרים ביותר. בנוסף, יש לצ'פר את העובדים קשה ע"י תגמולים ובונוסים, ולאפשר להם לעבוד מהבית ככל האפשר, במידה והם רוצים.
לא מוקירים עובדים עבור תרומתם
קל לזלזל בכוחה של טפיחה על הגב, במיוחד אצל שחקנים מובילים שיש להם מוטיבציה פנימית. אך כולם אוהבים שמכבדים ומוקירים אותם על ביצועיהם ולכן מנהלים צריכים להעריך ולהוקיר באופן אקטיבי עם העובדים המוכשרים שלהם, ללמוד אותם ולהבין מה גורם להם להרגיש טוב יותר בעבודה. לאחר מכן יש לתגמל אותם על העבודה היפה.
תקשורת לקויה
יותר ממחצית האנשים שעוזבים את עבודתם עושים זאת בגלל קשר לקוי עם המנהל. חברות חכמות מוודאות כי המנהלים שלהם יודעים איך לאזן בין היותם מקצועיים עם היותם אנושיים. אלה המנהלים שחוגגים הצלחות של עובדים, מזדהים עם אלו שעוברים זמנים קשים, ומאתגרים אנשים לעבודה, גם כאשר זה קשה. למנהלים שלא מתקשרים עם העובדים שלהם תמיד תהיה תחלופת עובדים גבוהה. זה בלתי אפשרי לעבוד עבור מישהו שמונה + שעות ביום, כאשר הם לא מעורבים אישית ולא אכפת להם משום דבר אחר מלבד התפוקה.
לא מכבדים את המחויבות שלהם
הבטחות לעובדים מציב את המנהל על הקו הדק שבין מה שהופך אותם מאושרים מאוד למה שיגרום להם לצאת מהדלת. כאשר אתה מקיים הבטחות והתחייבויות לעובדים, אתה גדל בעיניהם. זאת כיוון שאתה אמין ומכובד. אך אם אתה כמנהל מתעלם מהמחויבות שלך, אל תצפה שהעובדים ימשיכו במחויבות שלהם.
מקדמים את האנשים הלא נכונים
עובדים שעובדים קשה ומתאמצים למען החברה, שואפים בדרך כלל להתקדם בתפקידים ובקריירה.
כאשר מנהלים לא מתרגמים את העבודה הקשה של האנשים לקידומם, ומקדמים במקום זה אנשים אחרים שהתאמצו פחות, הדבר מבטל לחלוטין את המוטיבציה. אנשים ללא מוטיבציה לא יישארו לעבוד בחברה.
