יותר ויותר ארגונים כיום תומכים בבריאות של עובדיהם, מיישמים תכניות בריאות בעבודה, ביטוחי בריאות לעובדים, חדרי כושר, תזונה נכונה, ועוד.
אך ענין הבריאות הנפשית לא תמיד זוכה להכרה וטיפול. דווקא בעידן עמוס הלחצים של היום, מצופה כי עניין הבריאות הנפשית של העובדים, הסטרס הנובע מעומס העבודה, משעות העבודה הרבות, מהמרחק מהבית, יזכו להתייחסות לא פחות ואפילו יותר משמעותית.
למרות שלחץ בעבודה הוא נורמלי, ומרבית האנשים מתמודדים איתו בשגרה, לחץ מוגזם מתחיל לפגוע בבריאות הפיזית והנפשית של העובדים ועשוי להיות ההבדל בין הצלחה וכישלון בעבודה.
מתח כאמור, הוא לא תמיד רע. קצת מתח יכול לסייע לעובדים להישאר ממוקדים, אנרגטיים, ומסוגלים להתמודד עם אתגרים חדשים במקום העבודה. אך בעולם הקדחתני של היום, העבודה נראית לעתים קרובות מדי כמו רכבת הרים רגשית. שעות ארוכות, לוח זמנים צפוף, ודרישות אינסופיות מצד הממונים והלקוחות, עוברים את גבול הנסבל והופכים בשלב כלשהו לגרום נזק לנפש ולגוף.
אין ספק שלחץ מוגזם גורם גם לחוסר שביעות רצון במקום העבודה ופוגע בשימור העובדים.
אם הלחץ בעבודה מתחיל להפריע בעבודה השוטפת ומתחיל להראות את אותותיו, זה יכול "לשתק" את העובדים. ולכן חשוב לפעול מראש לטובת תכניות בריאות נפשית בעבודה.
מהם הגורמים הנפוצים ללחץ בעבודה?
עומס עבודה וריבוי משימות, שעות עבודה מרובות, חוסר איזון בין חיי העבודה והבית, עבודה רציפה לאורך חודשים ללא חופשה, דרישות מוגזמות מלקוחות, הפחד להיות מפוטר, לחץ לעמוד בציפיות, חוסר שליטה על העבודה שלכם.
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, 450 מיליון אנשים ברחבי העולם סובלים ממחלות נפש, כאשר מחלות הנפש הן גורם מספר אחד לחופשת מחלה. לכן, ארגונים צריכים לספק לצוות שלהם תובנות פרו-אקטיביות שיסייעו להם לנהל את בריאותם הנפשית. ארגונים צריכים לסייע גם לעובדים שכבר סובלים מבעיות נפשיות.
מהם הדברים שניתן לעשות בארגונים במסגרת תכניות הבריאות הנפשית?
מניעה
אחד הדברים החשובים ביותר שארגון יכולה לעשות כשמדובר בבריאות נהפש, הוא יישום טכניקות מניעת לחץ נפשי. כך הוא יבטיח ככל האפשר מניעת לחצים ובעיות נפשיות אצל עובדיו.
בין תכניות המניעה: עידוד הפסקות קבועות, מיתון עומס המשימות, התערבות לטובת העובד בדרישות מוגזמות של לקוחות, שמירה על איזון בין העבודה והבעית, פעילויות כושר וספורט במהלך העבודה, ועוד.
חשוב מאוד לשלב ייעוץ וטיפול פסיכולוגי לעובדים, מאמנים אישיים להפחתת סטרס, שיעורי יוגה ומדיטציה, וכן כלים דיגיטליים להקפדה על רגיעה, נשימות והפסקות.
לצערנו כיום יש עדיין טאבו חזק סביב בריאות הנפש, במיוחד במקום העבודה. סקר אמריקאי מצא כי 30% מהעובדים שנסקרו, הרגישו שאינם יכולים לדבר עם המנהלת שלהם על מתח או על רווחתם הנפשית. מה שאומר שהדבר הראשון הוא לייצר סביבה פתוחה לנושא בארגון ולהביא את הנושא לידיעת העובדים מתוך הבנה שכולנו חווים סטרס במהלך העבודה, כך או אחרת.
הדרכה
ארגונים יצטרכו ליישם הדרכות בנושא הלחץ הנפשי במקום העבודה, הסממנים הראשונים והדרכים לזהות אותו, בטרם הוא מתחיל להשתלט.
תמיכה
צריכה לקום בארגון מערכת תמיכה לעובדים שחווים סטרס, לדוגמה במחלקת הרווחה של הארגון, שתציע טיפול משולב של ייעוץ פסיכולוגי/פסיכיאטרי, חופשה, עידוד לספורט ושיעורי יוגה ומדיטציה. חשוב מאוד שמחלקת הרווחה בארגון או מחלקה ייעודית לטיפול בסטרס של עובדים, תעבור הכשרה מתאימה לזיהוי וללווי העובדים שחשים מצוקה.
