האם אתה " אֵיכוּתִי"?

האם אתה " אֵיכוּתִי"?

האם אתה אֵיכוּתִי? האם אתה ערכי? נראה, שלא ימצא אדם או ארגון שלא יגדיר את עצמו אחרת. מה המדד ל"איכות"? האם איכות קשורה, בהכרח, ל"הצלחה"? מהם "ערכים"?

שיתוף
מיכל שמר

על ערכים, אֵמוּן והצלחה בזווית אישית, חברתית וארגונית* / עו"ד מיכל שמר


מהו עֵרֶךְ?

משמעותו הבסיסית של ערך היא מידה. שווי. הערכה של חשיבות, נחיצות, רעיון, מושג, אמות מידה, אסתטיקה, מוצר, מידע וכיוצב'. באתיקה, המונח ערך מתייחס למדד של הערכת טיבו המוסרי של מעשה מסוים ("אקסיולוגיה"). במתמטיקה, ערך מוחלט הוא פונקציה המודדת את גודלם של איברים בשדה. עֵרֶךְ מוּסַף היא תוספת חיובית, יתרון. ביהדות ערך נמדד בהתאם לעשיית המצוות. בתנ"ך, מבוטא ערך במדד מספרי: "וְאִם נְקֵבָה הִוא, וְהָיָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשִׁים שָׁקֶל (ויקרא, פרק כז, פסוק ד').

מהו "חוסר- עֵרֶךְ"?

המשמעות המילונית של הביטוי "דַּל עֵרֶךְ" היא חָסֵר חשׁיבות, מִשְׁנִי, שׁוּלִי. "הִמְעִיט בָעֶרְכוֹ" – לא ייחס לו חשיבות רבה, זלזל בו. "פָּחוֹת עֵרֶךְ" – ירוד, נחות. איך שלא נסתכל על כך, ברגע שתייגנו את עצמנו כ"איכותיים" וכ"ערכיים", חשבנו ופעלנו – באופן מודע או בלתי מודע – להנמכת האחר, עד כדי ביטולו כישות, כאדם, כחברה, כארגון.

היינו, עֵרֶךְ הינו מדד כמותי חיובי וחוסר עֵרֶךְ הוא מדד לדבר חסר חשיבות.

ניתן להסיק מכך, שברגע שאדם סובר שהוא "איכותי" הוא, הלכה למעשה – אף אם אינו מודע לכך –  מזלזל באחר ומאמין, שקיימים אנשים "חשובים יותר" ו"חשובים פחות", שקיימים אנשים ירודים, נחותים ואף כאלה שהנם חסרי חשיבות.

כיצד קרה שהעתקנו מדד כמותי לצורך תיאור "רמת חשיבות" של בני אדם ושל ארגונים?

למונח "עֵרֶךְ" הגדרות נוספות, הנוגעות לסדר ולארגון: "המארח ערך את השולחן לסעודה" ; "המוכר ערך את הסחורה על הדלפק." "המפקד ערך תדרוך לפני היציאה לפעולה." "הפרופסור ערך את הספר"; לערוך (לארגן תוכן של) עיתון, ספר, סרט וכיוצב'. לבני האדם קל וטבעי לקטלג ולהגדיר את עצמם באופן שעושה סדר במוח האנושי ומאפשר לייצר התנהגויות המתאימות לסיטואציות שונות. כל אחד מפרש סדר באופן אחר, מקטלג אחרת ולפיכך המשמעות "ערך" הנה, בהכרח, סובייקטיבית.

ערך - יתרון - סדר

יתכן, שאם נבין את הנטייה האנושית הטבעית הזאת לסדר ולהומאוסטאזיס, נבין גם את הסיבות לכך שלקחנו את המונח הזה צעד אחד קדימה מדי, באופן שאינו משרת עוד את מטרתו;

יש המתארים את הבחורה הרצויה להם כבת זוג כ"איכותית", שכן כאמור הנטייה הטבעית שלנו היא לקטלג ולעשות סדר במחשבתנו ואף ברגשותינו. כיצד ניתן למדוד את "רמת האיכות" שלה? האם עליה להתאים ל"רמת האיכות" של בן הזוג? והרי, לכל אחד סולם ערכים משלו וכל אחד סבור שהוא הסולם הנכון ושהוא ה"איכותי" ביחס לאחרים. כמה מאתנו בכלל מכירים את הערכים שלנו, מודעים להם, מתקשרים אותם כפי שהם ומזוהים עמם? על אחת כמה וכמה אין זה פשוט לאתר את סולם הערכים האמיתי של האחר. איזו משמעות יש למלל ולהבטחות, בסיטואציות שבהן ההתנהגות או המחדל מעבירים מסר מנוגד?

יש המודדים איכות באמצעות מדדים חיצוניים – העשויים להשתנות – כגון השכלה, מראה חיצוני, סטטוס, רקע סוציואקונומי. יש המודדים איכות באמצעות ערכים פנימיים – שבדרך-כלל אינם משתנים – כגון יושר, פתיחות, סובלנות, מוסר עבודה וכיוצב'. האם אין אנו נוטים לבלבל בין מדדים אלו? האם אין אנו נוטים לייחס חשיבות רבה מדיי למדדים, אשר רב יותר הסיכוי שישתנו במהלך אירועי החיים ומזלזלים במדדים, אשר סביר שיעמדו במהמורות שבדרך?

 ערכים של עובד ומשמעותם עבור הארגון

האם איננו מבלבלים בין המונח "הצלחה" ל"איכות"?

האם אדם מובטל הופך ברגע מ" אֵיכוּתִי" ל"חסר עֵרֶךְ"? האם אירועי חיים הגורמים לכך שאינני יציבים בזוגיות או בקריירה מערערים את ערכינו והופכים אותנו למוצלחים פחות? האם טעויות שעשינו גורמות לכך שאנחנו פחות איכותיים? האם ארגון שאין לו קוד אתי אינו ארגון ערכי? האם ארגון או אדם שאינו "מצליח" הוא איכותי פחות מאחרים?

נניח, כי ארגון מקצה משאבים לתהליך פיתוח ארגוני, במטרה להטמיע תרבות ארגונית, המבוססת על ערכים וקוד אתי בקרב המנהלים והעובדים. תהליכים כגון אלו הנם ממושכים ומוטמעים, באמצעות שגרות ניהוליות וארגוניות, נהלים מעודכנים ושקופים ומדיניות מותאמת. מה משמעותו של קוד אתי ארגוני, כשמנכ"ל אינו מהווה Modeling, מקבל – למשל – החלטות ללא היוועצות ונוהג באופן הנוגד לתהליכים אלו? איזו משמעות יש לקוד אתי, מופץ ושקוף ככל שיהא ותלוי על כל קיר במסדרונות, אם אינו מחלחל הלכה למעשה בחיי היום יום הארגוני והניהולי?

אם הערכים אינם תואמים להתנהגויות האמורות להגשים אותם, הנם חסרי תוכן ויוצרים את ההיפך הגמור ממשמעותם – הם עלולים ליצור חוסר אמון באדם או בארגון אשר ייחס אותם אליהם.

מה בין ערכים ל אֵמוּן?

מהו אֵמוּן? הבטחות ושגרות המתממשות לאורך זמן. לא ניתן להטמיע ולחלחל ערכים ללא יצירת תשתית של אֵמוּן. ערך הינו היכולת לצקת אֵמוּן או אמונה של האחר באמצעות שגרות וכך לייצר סדר.

ערך - יתרון - סדר - אמון

האם עֵרֶךְ הוא כלי או מטרה?

לפי אפלטון, הערך הנו מטרה ואילו לפי הרמב"ם, ערך הוא אידאה, כלי להגשמת המצוות והמוסר העליון. נראה, כי שתי הגישות אינן סותרות, אלא משלימות האחת את השנייה; מודעות לערכינו, מחד, וגיבושם מאידך, הנם תהליכים מורכבים, לעתים ממושכים ודינמיים וזאת מטרה בפני עצמה. בד בבד ברור, כי לגיבוש הערכים אין משמעות אם לא יבואו לכדי ביטוי מעשי וכי אין זאת מטרה בפני עצמה, אלא כלי להגשמת החזון והמטרות של האדם, החברה, הארגון.

דילמה

דילמה היא בעיה ריאלית (או שאלה) אשר יש בה התנגשות בין ערכים (או אינטרסים), ואשר נדרשת בה הכרעה מעשית. דילמה מוסרית היא מצב, שבו אדם או ארגון מתבקש לבחור, מעשית ולא תיאורטית, בין שתי פעולות המבוססות על שני ערכים היקרים לו מאוד, כך שכל החלטה שיקבל כרוכה בוויתור על אחד משני הערכים. לא ניתן לחמוק מדילמה או להתעלם ממנה. במחדל או במעשה, במודע או שלא במודע – כל בחירה תהווה מימוש של ערך כלשהו.

ככל שארגון או אדם יהיו מודעים לערכיהם וככל שערכים אלו יוטמעו וישוקפו בהלימה כלפיי חוץ, יקל עליהם לקבל החלטות בזמן אמת וכן לנמק את הרציונל להחלטות אלו. ארגונים ואנשים כאלו הנם יציבים וחזקים ויצלחו משברים בגאון. ארגונים ואנשים כאלו יודעים לאן פניהם מועדות בטווח הקצר והארוך והנם בעלי יתדות מוצקים. ארגונים ואנשים כאלו ייחשבו כ"מוצלחים" גם אם ייכשלו ואינם נתונים להשפעות סביבתיות.

התנגשות בין ערכים

לפי פרופ' מינקוביץ, ערכים הנם הקריטריונים, אמות-המידה להבחנה בין טוב ורע. הנחייה כללית למעשים נכונים כיצד לבצעם בסיטואציות שונות. מאחר שלכל קבוצה סולם ערכים שונה, במקום שבו מתנגשים ערכים קיים קושי רב להתקדם ולהשיג את החזון. לפיכך, יצרה החברה מנגנונים רשמיים לפיקוח על הטמעת סולם הערכים וכן להכרעה בהם בעת שהנם מתנגשים.

כאשר אנו בוחרים מקום עבודה, מקום מגורים, בן זוג עלינו, בראש ובראשונה, לברר ולהכיר את ערכיהם ולהגיע ככל האפשר לעמקם, שכן ערכים סותרים יתקשו לחיות זה לצד זה ויגרמו בהכרח לקונפליקטים ולהידרדרות עד כדי היפרדות. זוהי משימה מורכבת וממושכת, הדורשת סבלנות, סובלנות ומוטיבציה. לכמה מאתנו יש את המשאבים והרצון להשקיע בכך, בעידן שבו החשיבה היא פעמים רבות לטווח קצר ומיידי? כמה מאתנו בוחרים להשקיע בעצמנו ולברר מהם ערכים אלו בתוכנו? הגרוע מכל הוא כאשר אדם נקרע, בינו לבין עצמו, בין קונפליקטים מנוגדים – אז יכול להיווצר דיסוננס כה משמעותי וכאוס, עד כדי איבוד הדעת.

מהי "איכות" והאם ניתן לייחס אותה לבני אדם, לחברה או לארגונים?

איכות היא טיב, מידת התקינות, היעילות, העמידות, יכולת הביצוע. איכות, בהגדרתה, היא גם מהות של קשר או מדד של מוצר, התנהגות או תהליך. על מנת לקבוע רמת איכות של דבר מה, עלינו להגדיר קריטריונים ומדדי בקרה. ניתן בקלות להגדיר מדדי הערכה למסעדה, לסרט או למוצר, בהתאם לצרכים, לקהל ולתרבות. האם ניתן לקבוע קריטריונים כגון אלו גם לארגונים או לאנשים?

אם נרחיב את ההגדרה של איכות ל"התאמה לדרישות העומדות במבחן", נוכל לנסות לייחס זאת לאישיות או לתרבות ארגונית, אולם תמיד יהיה צורך לבצע התאמה לחברה, לתקופה, לעיתוי ולמכלול שלם של הפלטפורמה, שעל בסיסה הוגדרו הפרמטרים. נזדקק גם לזכור, שאת הפרמטרים קובעים בני אדם, כך שעצם קביעתם הנה סובייקטיבית ודינמית.

ניתן להציע, כי אדם או ארגון המכונה "איכותי" הוא זה המקצה את כל משאביו על מנת לממש את הפוטנציאל שבו להשגת מטרה. האם די בכך? אדם וארגון המשיגים את מטרותיהם, מבלי להתחשב בערכים שלהם ושל סביבתם לא תמיד יצלחו וישרדו.

ואולם, גם אם נוסיף להגדרה את המרכיב הערכי, גם בכך לא די, שכן גם אם אדם, ארגון או חברה יעשו שימוש בכל משאביהם, תוך מודעות והטמעה מוחלטת של ערכיהם, עדיין בסיטואציות מסוימות יתכן שבדרכם ידרסו את האחר ויגרמו להרס חברתי, כלכלי, מוסרי ועולמי.

אם כך, האם באמת קיימים ארגונים, חברות ואנשים "איכותיים"?

האם כל אדם או ארגון בעלי ערכים מגובשים, שקופים ומוטמעים מעידים בהכרח על "איכותו"?

לא כל הערכים מתיישבים עם התרבות והאמונה של כל קבוצה ואישיות. יש ערכים המקדמים אלימות ואף רצח כמקדשים מטרה מסוימת, שבעיניי יוצריה היא ערך עליון. יש ערכים אשר קוראים להסלמה, לקיצוניות ודוחים דו-שיח. בעיניי אלה המייחסים זאת להם אלו ערכים לכל דבר ועניין, בעיניי אחרים תרבות כזאת אינה "איכותית". לפיכך נראה, כי לא בהכרח קיים קשר בין "ערכים" ל"איכות".

ערך הוא צורך קיומי של כל אדם, חברה וארגון

ארגון שאינו מתקדם ונשאר במקום דינו להיכחד, כך גם חברה שאין בה סדר ואדם שאין לו מטרות. ללא חזון ומטרות דינו לדעוך ולמות – בין אם פיזית ובין אם מנטלית. כל ארגון וכל אדם צריכים, כצורך קיומי, להיות מודעים לערכיהם, המולדים והנרכשים כאחד, ולשאוף לאלו שעדיין לא הוגשמו.

לא תמיד אפשר לבחור בערכים, אך בהחלט אפשר לבחור את הדרך שבה נרצה ליישמם.

ערכים אינם יכולים להיווצר יש מאין, כשאיפה נשגבת לדבר רצוי, אלא הם חייבים להיות מזוהים באופן מוחלט עם המהות האמיתית של הישות אותה הם מייצגים וכן חייבת להיות זהות חיצונית מתוקשרת לערכים אלו, כזאת שתהלום את הזהות הפנימים שלהם.

הערכיות והאיכות האמיתית

נראה, כי ככל שהחברה קיצונית יותר ואינדיווידואליסטית, יותר ויותר ארגונים מנכסים "קוד אתי" ו"ערכים" ויותר אנשים מבדלים את עצמם כ"איכותיים" מסביבתם. לייחוס ערך או איכות לארגון או לאדם לכשעצמו אין כל ערך, כל עוד אינו ממומש הלכה למעשה וכל עוד אינו מכיר בערכיו או באיכותו של האחר. ערכים אינם דבר שמשתנה בד"כ, ואינו תלוי ב"הצלחה", אינם מושפעים מאירועים חיצוניים, ממצב סוציואקונומי, משינויים כאלו ואחרים ומחוסר יציבות. היציבות הערכית היא פנימית ובלתי ניתנת להשגה, אלא ע"י האדם, החברה או הארגון עצמו.

אדם ערכי הוא בראש ובראשונה אדם סובלני, המכיר בכך שלכל חברה ויישות מנעד ערכים שונה ומגוון, שהערכים הנם יחסיים לתרבות ולתקופה ושאין לערכים אלו כל אינדיקציה לחזות את מידת ה"איכות" שלהם. אדם ערכי הוא המכיר והמזוהה עם ערכיו באופן כן, גלוי ואמיתי והמסוגל לבסס שגרות שיתמכו בכך ושייצרו אמון.

ככל שאין הלימה בין הערכים הגלויים למהות, כשבארגון, בחברה או בקבוצה כלשהי אין Modeling ואין רצון או יכולת להטמיע את הערכים, הם יישארו כסיסמאות חסרות תוכן, יעוררו פקפוק ואי אמון ועדיף שכלל לא יבוטאו.

ערך - יתרון - סדר - אמון 2

ככל שנהיה מבוססים יותר בעמדותינו כלפי הערכים שלנו ולא נשייך אותם לגורמים חיצוניים, נהיה בטוחים יותר בעצמנו ובארגון שלנו, נבין שהשליטה היא שלנו בלבד ושהיא אינה תלויה בשינויים חיצוניים, שההצלחה היא התפיסה שלנו את עצמנו בלבד, שהיא תלויה בהגשמת הערכים שלנו ואינה תלויה במדדי הערכה חיצוניים.

ככל שנהיה כאלו, נאמנים לעצמנו ומבססים אמון כלפיי סביבתנו, נרגיש תמיד "מוצלחים" – גם אם "ניכשל", בהתאם להגדרות החברתיות.

אם כל אחת ואחד מאתנו יהא מודע לערכיו, אם יהיו אלו שקופים ונאמנים למהותם, אם נבין, שערך הוא סובייקטיבי ויחסי, שמטרתו הטבעית היא לייצר סדר ותו לאו ולפיכך אינו מהווה – ואינו יכול להוות – כל אינדיקציה לרמת "חשיבות" או "איכות" כזאת או אחרת, אם נבין שאין אדם או ארגון "איכותי" יותר או פחות או "חשוב" יותר או פחות וכי אלו מונחים השמורים לחפצים ולעולמות אחרים – נהיה כולנו אנשים, ארגונים וחברה חזקים יותר, ישרים יותר, ישירים יותר, אכפתיים יותר, רגועים יותר, סובלניים יותר, מצליחים יותר, ערכיים יותר – וזוהי ה"איכות" האמיתית.


*הכתוב מנוסח בלשון זכר לצורך הנוחות בלבד ופונה לשני המינים כאחד.

** הכותבת הינה יועצת ארגונית, עורכת דין ומגשרת, בעלת תארים ראשונים בעבודה סוציאלית ובמשפטים, תואר שני במנהל ציבורי ולימודי תעודה בניהול משאבי אנוש, ניהול וגישור. במקביל לתפקידים כסמנכ"ל משאבי אנוש בארגונים גדולים במשק, מיכל מרצה למנהיגות, למשאבי אנוש ולדיני עבודה, פעילה ציבורית וקהילתית ומכהנת כנציגת ציבור מעסיקים וכמגשרת בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב.

הכתוב מיועד להעשרת הידע בלבד, אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי, אישי ו/או משפטי ואין להסתמך עליו ככזה.

סדנת עולם העבודה החדש

אין תגובות

השאר תגובה