המיקוד השבועי השבוע, עוסק בהתפתחויות במספר משרות השכיר ובשכר למשרת שכיר בשנת 2015. מהנתונים עולה כי בשנת 2015 נרשמה האצה בקצב הגידול של השכר למשרת שכיר, אשר באה לידי ביטוי הן במגזר העסקי והן בשירותים הציבוריים. קיים מתאם חיובי בין שיעור הגידול בשכר הריאלי לבין שיעור המשרות הפנויות לפי ענפים, נתון התומך בהנחה כי שוק העבודה קרוב לרמה של תעסוקה מלאה. בכל הענפים הכלכליים, למעט שניים, קיים קשר שלילי חזק בין רמת השכר ובין הגידול הריאלי בשכר.
מספר משרות השכיר הסתכם בשנת 2015 ב- 3.55 מיליוני משרות, מתוכם 3.37 מיליוני משרות (כ- 95 אחוזים) של ישראלים, והיתרה הן משרות של עובדים זרים ופלסטינים. שיעור הגידול במספר המשרות בשנת 2015 (ביחס לשנת 2014) עמד על 2.6 אחוזים, קצב גידול איטי מהקצב הממוצע שנרשם בשנים 2014-2010 (כ- 3.4 אחוזים). הירידה בקצב הגידול באה לידי ביטוי הן במגזר העסקי והן בשירותים הציבוריים, כאשר בולטת מגמת הירידה בקצב הגידול של מספר המשרות בשירותים הציבוריים.
בשנת 2015 נרשמה ירידה מסוימת בפערים, כאשר בענפים בהם נרשם שכר ממוצע נמוך יותר, נרשמה עלייה ריאלית מהירה יותר בשכר.
בשני ענפים נרשמה חריגה ביחס להתפתחות זו:
1. בענף המידע והתקשורת נרשם גידול מהיר יחסית בשכר, וזאת על אף רמת השכר הגבוהה בענף. העלייה בשכר בענף זה נובעת מהגידול המהיר בשכר בתחום שירותי התקשורת (8.0 אחוזים), בתחום מו"פ של תכנות (7.1 אחוזים) ובתכנות המחשבים (5.8 אחוזים) . שלושת תחומים אלו מעסיקים כ- 80 אחוזים מסך המשרות בענף המידע והתקשורת. ייתכן שהעלייה בשכר בענף זה נובעת מהמחסור בעובדים בענף, כפי שבא לידי ביטוי בשיעור המשרות הפנויות הגבוה בענף.
2. בענף השירותים האחרים נרשמה ירידה בשכר על אף רמת השכר הנמוכה.
מגבלת היצע כוח העבודה
גורם משמעותי בעליית השכר המהירה בשנת 2015 הינו מגבלת היצע כוח העבודה. עובדה זו באה לידי ביטוי בהתייצבות של שיעורי ההשתתפות במשק ברמה גבוהה (64.5-64.0 אחוזים) לצד התייצבות של שיעורי האבטלה ברמה נמוכה של כחמישה אחוזים. עובדה זו באה לידי ביטוי גם בתרשים ש5, המציג את הקשר בין שיעור המשרות הפנויות לבין הגידול הריאלי בשכר. כפי שניתן לראות, בשנת 2015 נרשם קשר חיובי בין שני רכיבים אלו, המעידים על כך כי בענפים בהם שיעור המשרות הפנויות היה גבוה יותר, הגידול בשכר הריאלי היה מהיר יותר בשל הקושי לגייס עובדים בענפים אלו. בולט במיוחד הוא ענף המידע והתקשורת, אשר על אף רמות השכר הגבוהות בענף זה, שיעור המשרות הפנויות הינו מהגבוהים בין הענפים. ענף נוסף, הסובל מקושי בגיוס עובדים הוא ענף הבינוי, וזאת על אף הגידול המהיר במספר המשרות בענף זה בשנת 2015.
השכר ומשרות השכיר לפי מגזרים
חלוקה נוספת של השכר ומשרות השכיר הינה על בסיס המגזרים השונים. הלמ"ס מחלק לפי המגזרים הבאים: חברות לא פיננסיות (כולל חברות ממשלתיות), חברות פיננסיות, מגזר ממשלתי, מלכ"רים פרטיים ומשקי בית. לוח ש1 מציג את נתוני השכר ומשרות השכיר בשנת 2015, תוך חלוקה לפי ענפים כלכליים ולפי מגזרים.
במרבית הענפים הכלכליים, עיקר המשרות הן בתחומי החברות (פיננסיות ולא פיננסיות), המעסיקות 80 אחוזים ומעלה מסך משרות השכיר בענף. יוצאי דופן הם ענפי המנהל הציבורי; החינוך; הבריאות והרווחה ; והאמנות, בידור פנאי והשירותים האחרים. בענפים אלו למגזר הממשלתי (כולל המלכ"רים הציבוריים) ולמלכ"רים הפרטיים נתח משמעותי ממשרות השכיר. עובדה זו תואמת את כשלי השוק המאפיינים את הענפים הללו .
עוד עולה כי בענפים יוצאי הדופן רמות השכר במגזר הממשלתי גבוהות מרמות השכר במגזרים האחרים (למעט בענף האמנות הבידור והפנאי). מנגד, בכל הענפים השכר המשולם במגזר משקי הבית נמוך באופן משמעותי מהשכר המשולם במגזרים האחרים.
סיכום
בשנת 2015 נרשמה האצה בקצב הגידול של השכר למשרת שכיר. האצה זו באה לידי ביטוי הן במגזר העסקי והן בשירותים הציבוריים. במקביל, קצב הגידול במספר המשרות האט בשנת 2015. נתונים אלו תואמים להנחה כי שוק העבודה קרוב לרמה של תעסוקה מלאה, כאשר השכר בשוק העבודה גדל בשל היווצרות של עודפי ביקוש לעובדים. הנחה זו נתמכת גם במתאם הגבוה הקיים בין שיעור הגידול בשכר הריאלי לבין שיעור המשרות הפנויות לפי ענפים.
כאשר בוחנים את קצב עליית השכר הריאלי לפי ענפים עולה תמונה ברורה כי בכל הענפים הכלכליים, למעט שניים, קיים קשר שלילי חזק בין רמת השכר ובין הגידול הריאלי בשכר. ייתכן כי עובדה זו נובעת מהעלאת שכר המינימום בשנת 2015.
