הסיבה העיקרית על פי הנתונים, לכך שנשים מאיישות רק רבע ממשרות הליבה בהייטק, היא שנשים נוטות ללמוד פחות את התחומים הרלוונטיים לעבודה בענף זה.
בעשורים האחרונים נרשמת עלייה מהירה בהשתתפותן של נשים בשוק העבודה. עם זאת, למרות צמצום הפערים בהשתתפות בשוק העבודה, נשים עדיין מרוויחות משמעותית פחות מגברים. סך הפער המגדרי בשכר עמד בשנת 2014 על 3,650 ש"ח, זאת כאשר שליש מפערי השכר בין נשים לגברים מוסבר על ידי כך שנשים נוטות לעבוד במקצועות ובענפי משק בהם השכר נמוך יחסית.
על רקע פערי השכר, בולט במיוחד האחוז הנמוך של נשים העובדות בענפי ההיי-טק, ענפים בהם השכר הממוצע גבוה פי 2 מהשכר הממוצע במשק. למרות עלייה במספר המוחלט של נשים המועסקות כשכירות בהיי-טק , על פי סקר כוח אדם בשנת 2014 רק כ- 35 אחוזים מהשכירים בהיי-טק היו נשים, כאשר בשנים האחרונות לא נרשם שינוי משמעותי בשיעור זה. מעבר לכך, מבין השכירות שכן עובדות בענפי ההיי-טק, רבות עובדות במשרות אדמיניסטרציה ובתחום משאבי האנוש ולא בתחומי הליבה כמו פיתוח תוכנה וחומרה, בהם השכר גבוה במיוחד. כך, מבין השכירות בהיי טק, הלמ"ס מסווג רק 36 אחוזים (36 אלף משרות) ככאלה שמשלח היד שלה נחשב כמשלח יד של היי-טקיסט , זאת לעומת 56 אחוזים (102 אלף משרות) בקרב הגברים (תרשים ש3). כלומר, נשים מהוות רק 26 אחוזים מהשכירים בתפקידי הליבה של ההייטק.
מעבר להשפעה על פערי השכר בין גברים לנשים, מיעוט הנשים בתחום כרוך בהפסד החדשנות והיצירתיות שהיו יכולות לתרום נשים מוכשרות שאינן משתלבות בענף. משמעותו של הפסד זה מתעצמת נוכח ההיצע המוגבל של כוח אדם מיומן הדרוש לתעשיית ההיי-טק הישראלית, עליו הצביעה בין היתר הוועדה הבין משרדית בנושא . מכאן כי הרחבת השתתפותן של נשים בתעשייה היא צעד מתבקש.
נשים בוחרות פחות ללמוד את מקצועות ההייטק
סיבה מרכזית למיעוט הנשים המועסקות בהייטק היא שפחות נשים בוחרות ללמוד את המקצועות המדעיים הרלוונטיים – במיוחד מדעי המחשב, מתמטיקה, הנדסה ופיזיקה – קודם ברמת 5 יחידות בבית הספר התיכון, ואח"כ וביתר שאת במסגרות ההשכלה הגבוהה. בחירות אלו נעשות על אף העובדה שהשכר של בוגרות לימודי הנדסה, מדעי המחשב ומתמטיקה גבוה בהרבה מהשכר של בוגרות תחומי לימוד אחרים וסיכוייהן של הנשים הלומדות בחוגים אלה להשלים את התואר בזמן התקני גבוהים משל גברים (לוח ש1).
הנתונים הם למקבלי תואר ראשון שהחלו את לימודיהם לתואר בשנים 2001-1999.
כך, בעוד נערות מהוות 47 אחוזים מהלומדים חמש יחידות מתמטיקה בתיכון, הן מהוות רק 37 אחוזים מהלומדים פיזיקה ברמת חמש יחידות ורק 31 אחוזים מהלומדים חמש יחידות במדעי המחשב . מנגד, נערות מהוות רוב מהלומדים ביולוגיה וכימיה. כלומר, אין הבדל משמעותי במספר הנערות שלומדות מתמטיקה ומקצוע מדעי מוגבר נוסף בתיכון, ההבדל הוא בבחירת המקצועות – ביולוגיה וכימיה לעומת פיזיקה ומחשבים. בהקשר זה, תופעה מעניינת היא כי במגזר הערבי המצב שונה, זאת כאשר הנערות הערביות בוחרות בלימודי הגברה במתמטיקה ובמדעים יותר מנערות יהודיות ובצורה מובהקת יותר מנערים ערבים .
בידול מגדרי
הבידול המגדרי בולט לא פחות, ואף יותר, במערכת ההשכלה הגבוהה . נשים מהוות רוב מקרב הסטודנטים לתואר ראשון ושיעורן עומד על כ- 56 אחוזים. עם זאת, בעוד שהן מהוות כ- 80 אחוזים מהלומדים לתואר בחינוך והוראה ומקצועות העזר רפואיים הן מהוות ורק 25 אחוזים מהסטודנטים להנדסה.
הקוטביות המגדרית בבחירת מקצועות הלימוד לתואר ראשון אינה תופעה ייחודית לישראל. בכל העולם המפותח נשים נוטות ללמוד את המקצועות הרלוונטיים לתעשיית ההייטק פחות מגברים, כאשר שיעור הנשים הלומדות את התחומים הרלוונטיים ברמת תואר ראשון בישראל דומה לממוצע מדינות ה- OECD.
עם זאת, אין הדבר אומר שהשיעור הנמוך של נשים במקצועות הנ"ל הוא גזירת גורל. בעבר היה קיים רוב גברי ברוב תחומי הלימוד באוניברסיטה, כאשר בעשורים האחרונים המצב התהפך, וכיום נשים מהוות רוב בקרב כלל הסטודנטים ובכל רמות הלימוד. בתוך כך, גם תחומי לימוד שנחשבו בעבר ל"גבריים" מאוד, כמו משפטים ורפואה, עברו מהפכה, וכיום נשים הן כמחצית מכלל הסטודנטים בתחום. כך לדוגמא, בשנת 1970 נשים היוו 9 אחוזים בלבד מהבוגרים בתחומי הרפואה, רפואת שיניים והמשפטים בארה"ב (נתון מצרפי). שלושים שנה לאחר מכן, הן כבר היוו 47 אחוזים מהסטודנטים בתחומים אלו .