בכוח העבודה בשנת 2015 ע"פ נתוני הלמ"ס, אחוז ההשתתפות של נשים בגיל 15 ומעלה הגיע ל-59.1%, לעומת 69.3% בקרב הגברים. בשנת 2015, אחוז הנשים הבלתי מועסקות מכוח העבודה הגיע ל-5.4% לעומת 5.1% בקרב הגברים הבלתי מועסקים.
עבודה מלאה וחלקית
67.6% מכלל המועסקות עבדו עבודה מלאה בדרך כלל – 35 שעות ויותר בשבוע, ו-32.4% עבדו עבודה חלקית בדרך כלל -פחות מ-35 שעות בשבוע. בקרב הגברים לעומת זאת, 86.6% מהמועסקים עבדו עבודה מלאה בדרך כלל ו-13.4% עבדו עבודה חלקית בדרך כלל. מבין הנשים שעבדו עבודה חלקית בדרך כלל, 15.1% עבדו חלקית שלא מרצון, כלומר חיפשו עבודה במשרה מלאה או נוספת אך לא מצאו. כ-13 אלף נשים התייאשו מחיפוש עבודה ב-2015, לעומת כ-15 אלף גברים. 46.2% מכלל המתייאשים היו נשים.
אמהות נשואות משתתפות בכוח העבודה
אחוז האימהות הנשואות המשתתפות בכוח העבודה הגיע ל-75.0%. 77.5% בקרב אימהות לילד אחד, 78.9% בקרב אימהות ל-2 ילדים ו-62.5% בקרב אימהות ל-4 ילדים או יותר. אחוז ההשתתפות בכוח העבודה של אימהות חד-הוריות היה גבוה מזה של האימהות הנשואות: 81.0%. גם אחוז הבלתי מועסקות בקרב האימהות החד-הוריות היה גבוה יותר מאשר בקרב אימהות נשואות (7.1% לעומת 4.8%, בהתאמה). 91.0% מהנשים המועסקות הן שכירות, לעומת 84.1% בקרב הגברים.
מספרן של השכירות המקבלות את שכרן באמצעות חברות כוח אדם (כולל קבלני כוח אדם שאינם קבלני משנה) הגיע לכ-21.4 אלף, ומספר הגברים השכירים הגיע ל-19.8 אלף. חלקן של הנשים מכלל השכירים המקבלים את שכרם באמצעות חברות כוח אדם הגיע ל-51.9%, בהשוואה לחלקן של השכירות מכלל השכירים שעמד על 49.1%.
משלח יד בשנת 2015
חלקן של הנשים המועסקות בקרב בעלי משלח יד אקדמי הגיע ל-57.5%. חלקן של המנהלות מכלל המנהלים הגיע באותה שנה ל-32.2%.
בתחום ההייטק עבדו 104.6 אלף נשים ב-2015, לעומת 184.1 אלף גברים המועסקים בתחום זה. הנשים היו 36.2% מכלל המועסקים בתחום זה.
בחינת משלחי היד ברמה מפורטת יותר מראה, כי כ-32% מהנשים היו מועסקות במשלחי יד נשיים מסורתיים: מטפלות סיעודיות במשקי בית, מוכרות בבתי עסק סיטוניים או קמעוניים, סייעות למורים, מנהלות חשבונות, עובדות מזכירות, מורות בבתי ספר יסודיים, מטפלות לילדים, מורות בחינוך על-יסודי ומחנכות לגיל הרך. בכל אחד ממשלחי היד הללו, הנשים מהוות יותר משני שלישים מהמועסקים במשלח היד.
עשירונים של שכירים
עשירונים של שכירים לפי הכנסה חודשית ברוטו מעבודה שכירה: בהתפלגות מספר השכירים לפי עשירונים, נמצא כי בחמשת עשירוני ההכנסה הנמוכים נשים הן יותר מ-50% ובעשירונים 10-6 גברים הם 60% בממוצע. בעשירון התחתון קיים פער נמוך יותר בין אחוז הנשים לגברים, משום שעשירון זה כולל את ההכנסות של כלל החיילים המשרתים בשירות סדיר. בעשירון העליון גברים הם 76.1% בממוצע.
שכירים לפי קבוצת אוכלוסייה
בשנת 2014 ההכנסה החודשית הממוצעת של אישה שכירה במגזר הערבי הייתה 5,271 ש"ח לחודש ושל גבר שכיר 7,190 ש"ח.
במגזר היהודי ההכנסה הממוצעת של אישה שכירה הייתה 7,662 ש"ח (הכנסה הגבוהה ב-31.2% מזו של אישה במגזר הערבי), ושל גבר שכיר 11,985 ש"ח.
הפער בהכנסה החודשית הממוצעת בין המינים במגזר הערבי היה 26.7%, ובמגזר היהודי 36.1%.
חלק מההסבר לפער בשכר החודשי הוא שגברים עובדים יותר מנשים – במגזר הערבי הגברים עובדים 11.8 שעות יותר בשבוע מהנשים ובמגזר היהודי גברים עובדים 8.4 שעות יותר בשבוע מהנשים. השכר של אישה ערבייה כמעט זהה לשכר של גבר ערבי (פער של 0.4%). חלק מהסיבה לכך הוא שממוצע שנות הלימוד של הנשים הערביות גבוה יותר מהממוצע של הגברים הערבים- 13.7 לעומת 12.0, בהתאמה. לעומת זאת, השכר של אישה יהודייה נמוך ב- 20.3% מהשכר של גבר יהודי.
עצמאיים
בשנת 2014 רוב העצמאים היו גברים – 64.9% מסך העצמאים.
ההכנסה החודשית הממוצעת של אישה עצמאית הייתה 6,847 ש"ח (8.0% פחות משל אישה שכירה) ושל גבר עצמאי 12,454 ש"ח (10.8% יותר משל גבר שכיר).
הפער בין ההכנסה החודשית של גברים ונשים עצמאיים עמד על 45.0% – פער הגדול ב-11.9 נקודות האחוז מזה של השכירים. בחישוב ההכנסה החציונית הפער הצטמצם ל-41.3%, פער הגדול ב-13.4 נקודות האחוז מזה של השכירים.
נשים עצמאיות עובדות פחות מגברים עצמאיים – 33.2 שעות בשבוע לעומת 46.7 שעות בשבוע לגברים, וגם פחות מנשים שכירות (אשר עובדות 36.7 שעות בשבוע בממוצע).
ממוצע שנות הלימוד של נשים עצמאיות גבוה יותר מזה של גברים עצמאים – 15.3 ו-13.8, בהתאמה.
בממוצע, גברים ונשים עצמאים מבוגרים יותר מגברים ונשים שכירים.
