רשת פתאל קלטה לאחרונה לשורותיה כ־100 צעירים עם מוגבלויות, המועסקים ב־35 בתי המלון של הרשת – כך דיווח היום (ב') Mynet.
במלונות הרשת יושמה מדיניות לקליטת עובדים עם מוגבלויות תחת פיקוח הנהלת הרשת. העובדים השתלבו, בין היתר, בחדרנות, במלצרות, בחדרי האוכל, בקונדיטוריה ובתחזוקה.
לאור הצלחת המהלך, בכוונת החברה להמשיך ולקלוט עובדים נוספים במהלך השנה הקרובה. לדברי החברה, העובדים החדשים זכאים לתנאים הזהים לאלו שמקבלים יתר העובדים מבחינת גובה השכר והתנאים הסוציאליים.
על פי דוח משרד הכלכלה שפורסם ב-2013, במהלך העשור האחרון לא חל שינוי משמעותי במבנה משלחי היד של אוכלוסיה זו, כך שעובדים עם מוגבלות עדיין ממוקמים בעיסוקים ובמשלחי יד ברובד הבינוני והנמוך, שבמקרים רבים אינם תואמים לכישורים וליכולות שלהם. מצב זה אינו מאפשר להם למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם ולשפר את איכות חייהם ורווחת משפחותיהם.
בדוח צוין כי מעבר לנזק האישי והכלכלי הנגרם לאוכלוסייה זו, נראה כי רבים מהעוסקים בתחום, ביניהם מקבלי החלטות, טרם הפנימו את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בעבודתם של אנשים עם מוגבלות, ובעיקר את היקפו של אובדן התוצר הנגרם בשל שיעורי התעסוקה הנמוכים ושיעורי האבטלה הגבוהים בקרב אוכלוסיה זו, הנאמד בכ-5 מיליארד שקל בשנה.
קיימת חשיבות רבה להעסקת אנשים עם מוגבלויות על יסוד ההכרה בתרומתם למקום העבודה ולא מתוך חסד ורחמים, כיוון שהעסקה על בסיס עשיית חסד נובעת לרוב מתוך תפיסה כי מדובר באוכלוסיה חסרת יכולות, וכך עובדים שנקלטים על רקע זה לעולם לא יוכלו להתקדם במקום עבודתם ולשבור את תקרת הזכוכית.
בדוח מציינים כי למעסיקים תפקיד מרכזי במעגל השילוב של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, כיוון שהם מאפשרים את הכניסה הראשונית אל שוק העבודה והם אלו המאפשרים התפתחות והתקדמות במקום העבודה. עם זאת, בקרב מעסיקים, כמו גם בקרב כלל הציבור, שוררות לא מעט דעות קדומות אודות אנשים עם מוגבלות בכלל ואודות תפקודם התעסוקתי בפרט.
סכנת הסטראוטיפים
מעסיקים נוטים לראות באנשים עם מוגבלות עובדים לא יעילים, לא מיומנים, בעלי פריון עבודה נמוך יחסית ואשר שילובם במקום העבודה יגרום לפגיעה כלכלית בעסק. עוד רואים בהם עובדים הנוטים להיעדר מהעבודה יותר מעובדים אחרים בשל מוגבלותם.
אולם מחקרים מישראל ומהעולם מעידים על תמונת מצב הפוכה לגמרי, לפיה אנשים עם מוגבלות הם עובדים יעילים, אינם מחסירים ימי עבודה ונאמנים למקום העבודה. שיעורי התחלופה של עובדים אלה נמוכים ביחס לעובדים ללא מוגבלות, ובאופן כללי מדובר בעובדים ששילובם תורם להגדלת הפרודוקטיביות של העסק. בנוסף לכל אלה, העסקת עובדים בעלי מוגבלות תורמת לשיפור תדמית החברה (ולסיקור תקשורתי מפרגן המלווה בלוגו החברה…), לשיפור האווירה במקום העבודה ולשיפור ביחסי העבודה מול כלל העובדים.
סקרי מעסיקים שנערכו במהלך השנים האחרונות בישראל מלמדים גם על חשש וחוסר ודאות הכרוך בהעסקת עובד עם מוגבלות, ובעיקר בפיטורי עובד כזה. נמצא כי הגורם בעל ההשפעה החיובית הגדולה ביותר על נכונות של עסקים להעסיק עובד עם מוגבלות הוא קיומה של הגנה על המעסיק בעת פיטורי העובד עם המוגבלות עקב אי התאמה.
לרשות המעסיקים עומד מרכז התמיכה למעסיקים מטעם המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה במשרד הכלכלה, המסייע למעסיקים להפיק את מירב התועלת משילובם של עובדים עם מוגבלות בארגון.