ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה אתמול (ג') דיון דחוף על רקע ההסלמה במצב הביטחוני שרוקנה את רחובות ירושלים, וקראה לממשלה להקים צוות חירום מיוחד שייתן מענה לעסקים בירושלים.
"העסקים הקטנים הם סמל וחייבים להשאיר אותם פתוחים", אמר ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני). "אסור שהעיר העתיקה תהיה כמו רחוב השוהדא בחברון. ניצחנו בירושלים לא בעזרת טנקים, אלא בעזרת המתונים משני קצוות העיר".
מרגלית המליץ לפעול למתן פיצויים לעסקים הירושלמים באמצעות רשות המסים, בדומה ל'מסלול האדום' שניתן במבצע צוק איתן, במסגרתו הועברו פיצויים בהתאם להיקף הנזק.
"העיר נתונה תמיד לסטירות לחי ולא רק מאירועי ביטחון", אמר ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), והציע שמסלול הפיצויים שייקבע לא יהיה חד פעמי.
ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) הזהיר מקבלת החלטות ממשלתיות לא שגרתיות בלוח זמנים קצר. "צריך להגיב לאירועים כלכליים כמו שמגיבים לאירועים ביטחוניים", אמר ברושי. "לא יכול להיות שאין מגבלה של תקציב למגר את הטרור אבל אין תקציב למאבטחים למערכת החינוך".
מחזיקת תיק העסקים בעיריית ירושלים, עינב בר, ציינה שהמצב הקשה של העיר החל בחטיפת הנערים בשנה שעברה ובמבצע צוק איתן שהגיע בעקבותיה, שהביא עמו פיגועי טרקטורים וכן את הפיגוע בבית הכנסת בהר נוף. "קשה לחזור לשגרה אחרי תקופה כזו, ואז מגיע גל טרור והעסקים נכנסים למשבר אחרי תקופה קשה ממושכת", אמרה.
פינת ליטוף?
בעלי עסקים בעיר דיווחו על ירידה בהכנסות שנעשה בין 30% ל-70%. "אני לא רוצה להרגיש שבאתי לפינת ליטוף ושמשתתפים בצערנו", אמר יו"ר ועד סוחרי מרכז ירושלים, אלי לוי. "אני רוצה תכלס. החרדה שלנו זה מהטלפון מהבנק, את כל השאר נשרוד".
מורן מזרחי, בעלת מסעדה בשוק מחנה יהודה, הוסיפה: "מסעדנות זה עסק למתאבדים. כבר הבאנו את כל הכסף מהבית ומה שנשאר לנו זה רק למכור כליה או להשכיר רחם. אני צריכה עזרה עכשיו".
נציג האוצר, עידו סופר, דיווח שקרן ההלוואות בערבות מדינה לעסקים גדלה מ-2 ל-3 מיליארד שקל, ושסניפי המעו"ף של הרשות לעסקים קטנים מעניקים סיוע וליווי. הוא ציין ששר האוצר הנחה להקים קרן לעסקים במצוקה, ושבמשרד פועלים במרץ ליישום ההנחיה.
יו"ר הוועדה, איתן כבל (המחנה הציוני), ציין שהביורוקרטיה אינה מאפשרת לבעלי העסקים להגיע לקרן ולקבל סיוע, ושבכוונתו להוביל הצעת חוק פרטית שתגדיר את המקרים בהם יופעל באופן אוטומטי סיוע מסודר, מבלי לחכות לאירוע הבא. "זה לא שכל אחד יקבל מן מהשמים, אבל נעזור לבעלי העסקים ואני מתחייב שיהיו תוצאות לכך", אמר כבל. "זה מקומם שהממשלה מדברת על הצורך להיאבק בטרור ולא מבינה שצריך לתת מענה גם לעניין הכלכלה. אי אפשר להיאבק בטרור בלי לטפל בבעיות שנגרמות ממנו. הוועדה תובעת שהממשלה והאוצר ייקחו על עצמם את הטיפול בטרור גם במענה החברתי כלכלי. אני בהלם מכך שאין מנגנון אוטומטי שיודע לתת מענה במקרים כאלה. אין אפילו על מי לצעוק".
בסוף דבריו אמר כבל שבכוונתו לתבוע משר האוצר להקים לאלתר צוות חירום, יחד עם המפקח על הבנקים וראש רשות המסים, ולתת הנחיה להקל על העסקים בירושלים.
ובתוך כך, שר התחבורה, ישראל כץ (ליכוד), אמר אתמול (ג') בדיון בוועדת הכספים במסגרתו הציג בפני הוועדה את תקציב משרדו: "פנייתי לראש הממשלה ולראשי מערכת הביטחון נענתה בחיוב והתחבורה הציבורית בירושלים תאובטח בחודש הקרוב על ידי חיילים קרביים עד שנפעיל חברות אבטחה פרטיות". בהמשך לכך אמר: "העובדה שהמשטרה מפנה כוחות לטובת המצב הביטחוני בירושלים מעוררת בי דאגה, מפני האפשרות של עלייה במספר התאונות בדרכים".
על רקע גל הטרור הנוכחי מעסיקים רבים חוששים מעובדיהם הערבים ועוקבים אחר התבטאויותיהם ברשתות החברתיות, תופעה שהתגברה לאחר שהתברר שאת פיגוע הדריסה הרצחני ברחוב המלכים בבירה ביצע עובד חברת בזק, כשנה לאחר ששיבח בפומבי את הפיגוע הקשה בהר נוף שביצעו קרובי משפחתו. שני בכירים בבזק אף הגיעו לבית הנרצח על מנת לנחם את משפחתו.
בתחילת החודש פיטרה פלאפון עובדת שהביעה בפייסבוק תמיכה במחבל שפצע נער בן 15 בירושלים, וכשבוע לאחר מכן ננקט מהלך דומה אל מול עובד קבלן בבית החולים הדסה עין כרם.
