בג"ץ אישר הגשת תובענה ייצוגית נגד מעסיק חרף קיומו של הסכם קיבוצי

בג"ץ אישר הגשת תובענה ייצוגית נגד מעסיק חרף קיומו של הסכם קיבוצי

נדחו העתירות שהוגשו נגד החלטות ביה"ד הארצי לעבודה לאשר תובענות ייצוגיות בשל הפרת זכויות עובדים להם הסכם קיבוצי, על אף קיומו של סעיף חוק האוסר זאת

שיתוף
עובדים Photo by stockimages

בג"ץ דחה לפני כשבוע 4 עתירות שהוגשו נגד החלטות בית הדין הארצי לעבודה באמצעות עמותת 'קו לעובד', המאשרות לעובדים הגשת תובענות ייצוגיות נגד מעסיקם. זאת, על אף חוק תובענות ייצוגיות המגביל את האפשרות להגיש תובענה ייצוגית במקרה של תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדר את תנאי עבודתו, והמעסיק של אותו עובד או ארגון מעסיקים שהוא חבר בו הינו צד להסכם הקיבוצי.

הרציונל העומד בבסיס הוראת החוק הוא כי ההליך הקיבוצי הוא דרך המלך לפתרון סכסוכים בדיני עבודה. "הנחת המוצא שעומדת בבסיס הגנה זו היא שלארגון העובדים יתרון מובנה בהגנה על זכויותיהם של העובדים", מציין בג"ץ. "זוהי התארגנות של קבע שאינה נוצרת רק לעתות משבר וסכסוכים ולכן יכולה להביא להישגים לאורך זמן ולא רק במאבקים נקודתיים. היא מאפשרת את שיפור תנאי העבודה של העובדים מעבר לאכיפת זכויותיהם הקוגנטיות. יש בה כדי להוות משקל נגד לכוחו של המעסיק".

בג"ץ דן בשאלה אם חריג זה חל בכל מקרה שבו חל על עובד הסכם קיבוצי, או שמא יש לפרשו כך שאינו חל במצבים בהם מערכת ההגנה הקיבוצית כושלת בפועל.  

הסכם Photo by xedos4הגישה המסורתית של בית הדין הארצי לעבודה דגלה בגישה מצמצת המונעת הגשתן של תובענות ייצוגיות, אולם עם השנים פיתחו השופטים גישה מרחיבה יותר, המכירה באפשרות לאשר תובענה ייצוגית במקרים שבהם הופרו זכויות עובדים גם כאשר חל הסכם קיבוצי במקום העבודה. כך אפשרו להגיש תובענות ייצוגיות במקרים בהם היו הפרות שיטתיות של זכויות עובדים אשר לא נענו בטיפול ממשי של ארגון העובדים.

המעסיקים טענו כי התובענה הייצוגית אינה כורח המציאות במקרה של היעדר הגנה מספקת על זכויות העובדים באמצעות ארגון העובדים, שכן קיימת בפניהם האפשרות לנקוט בצעדים אחרים, בהם הגשת תביעות אישיות על ידי עובדים שהופרו זכויותיהם, הגשת תביעה נגד ארגון העובדים בשל ייצוג בלתי הולם, ואף הקמת ארגון עובדים מתחרה. העובדים טענו מנגד כי מדובר בפתרונות משפטיים שאינם רלוונטיים עבור עובדים מוחלשים.

מדובר בעתירות הדנות בענף השמירה והאבטחה בו המשכורות אינן גבוהות, ולפיכך ייתכן שהתמריץ של כל עובד לתבוע את זכויותיו אינו גדול. בנוסף, בענף זה העובדים מפוזרים ביעדי השמירה ואינם מבלים שעות רבות במרוכז, דבר המקשה על ההתארגנות.

בג"ץ דחה כאמור את העתירות וקבע כי ביה"ד הארצי לעבודה צדק כשאישר את התובענה הייצוגית, שכן מדובר בארגון בו זכויות בסיסיות של העובדים לא זכו להגנה וארגון העובדים לא עשה דבר כדי להגן עליהם. "ההיסטוריה שנתגלתה מהמקרים שנדונו בענף השמירה מלמדת כי ארגוני העובדים לא פעלו לטובת עובדים שנפגעו זכויותיהם במשך שנים רבות, ולמעשה התעוררו לפעולה באיחור רב, לאחר שהוגשו כמה וכמה בקשות לאישורן של תובענות ייצוגיות בענף", ציין בג"ץ.

[בג"ץ 1893/11 ; 1965/11 ; 9325/12 ; 7644/13]

 

כנס משאבי אנוש במגזר הציבורי

כנס פיתוח ארגוני

כנס AI למשאבי אנוש

כנס דיני עבודה

אין תגובות

השאר תגובה