חוק עבודת נשים הנו אחת ההוראות הרגולטורית המהוות את הבסיס הנפוץ ביותר לתביעות המוגשות נגד מעסיקים בביה"ד לעבודה. בשל ההגנה המשפטית החשובה שאותה מספק החוק לנשים עובדות, מוגשת סקירה בנוגע לסעיפי החוק שזכו לדיונים בהיקף נרחב במהלך השנים האחרונות בין כתלי בית המשפט.
החוק קובע כי עובדת רשאית להיעדר מעבודתה במהלך חודשי ההיריון אם רופא אישר בכתב כי מצבה הרפואי בשל ההיריון מחייב זאת, או שאישר כי סוג העבודה, מקום ביצועה או אופן ביצועה מסכנים את העובדת בשל היותה בהיריון או את עוברה, או שבשל כך נבצר מהעובדת לבצע את עבודתה כתוצאה מההיריון. זאת, בתנאי שהמעסיק לא מצא עבור העובדת עבודה חלופית מתאימה. במקרה הראשון ההיעדרות תיחשב לחופשת מחלה אלא אם כן העובדת זכאית לגמלת שמירת היריון מהביטוח הלאומי או מכל גוף אחר, ואילו בשני המקרים האחרים ההיעדרות תיחשב לחל"ת ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת.
היעדרות החל מסוף חופשת הלידה ועד 6 חודשים לאחר מכן במקרה בו אישר רופא כי מצבה עקב הלידה מחייב זאת, תיחשב להיעדרות מפאת מחלה. מתום חופשת הלידה ועד 4 חודשים לאחר מכן רשאית העובדת להיעדר שעה אחת ביום, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה. יש לציין כי היעדרות זו הנה בנוסף להפסקות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, ולא ניתן לנכות אותה משכר העבודה.
עובדת שהפילה חלילה את עוברה רשאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה. במידה ורופא אישר כי מצב בריאותה בעקבות ההפלה מחייב שתיעדר זמן רב יותר – היא תהא רשאית להיעדר בהתאם לקביעת הרופא, אך לא יותר מ-6 שבועות.
בתקופה שבה עוברת העובדת טיפולי פוריות, לרבות טיפולי הפריה חוץ גופית, היא רשאית להיעדר אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת, ובלבד שהודיעה על כך מראש למעסיק. היעדרות זו תיחשב גם היא לימי מחלה.
העסקה בשעות נוספות
מעסיק אינו רשאי להעסיק עובדת בהיריון בשעות נוספות ובמנוחה השבועית החל מהחודש החמישי להריון, אף אם היה רשאי או הותר לו לעשות זאת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה. זאת, אלא אם כן העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעסיק אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד או בגינקולוגיה לפיו אין מניעה להעסיקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית.
אין להעסיק אישה בהריון בחודש החמישי ואילך גם בעבודת לילה, כלומר בעבודה ששעתיים מתוכה הן בין השעות 22:00 ל-06:00, אם העובדת הודיעה למעסיק בכתב שהיא אינה מסכימה לכך.
עובדת שעבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה במשך 6 חודשים רצופים, ושוהה במקלט לנשים מוכות, רשאית להיעדר מהעבודה באישור לשכת הסעד או משרד העבודה והרווחה למשך 6 חודשים לכל היותר בתקופת 12 החודשים שלאחר תחילת שהייתה במקלט. במקרה זה, תקופת ההיעדרות תיחשב לחל"ת ולא תבוא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק. על המעסיק נאסר לפטר עובדת זו בתקופת ההיעדרות, ואף למשך 90 יום לאחריה.
פיטורים חרף האיסור
מעסיק המבקש לפטר או לפגוע בהיקף המשרה או ההכנסה של עובדת החוסה תחת חוק עבודת נשים, נדרש לפנות לממונה על חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה לצורך קבלת היתר מיוחד.
העילות לבקשת היתר לפיטורים, לפגיעה בהיקף המשרה או לפגיעה מהכנסה הינן: היריון; 60 יום לאחר חופשת לידה במקרה של סגירת עסק או סיום פעילות בלבד; 60 יום לאחר היעדרות בשל מצב רפואי; חופשה ללא תשלום מתום חופשת הלידה; 60 יום לאחר היעדרות העובד; היעדרות ללא תשלום של עובדת מניקה; היעדרות בגין טיפולי פוריות והגנה בגין טיפולי פוריות; שהות במקלט לנשים מוכות.
יש לציין כי היתר זה לא יינתן אם יתרשם הממונה כי העילה לפיטורים נובעת ישירות מהסיבה בגינה החוק אוסר אותם, כלומר בשל ההיריון או בשל הימצאות האישה במקלט לנשים מוכות, וכיו"ב.
יובהר כי לא ניתן לקבל היתר לפיטורים בשום אופן במהלך חופשת לידה של עובדת; במהלך תקופת היעדרותה בשל מצבה הרפואי מסוף חופשת הלידה ועד 6 חודשים לאחר מכן, אם אישר רופא שמצבה מחייב זאת; וכן במהלך תקופת היעדרותה עקב הפלה.
למען הסר ספק, אין צורך בהיתר מיוחד לפיטורים במקרה בו העובדת הועסקה בהתאם לחוזה עבודה קצוב למשך פחות מ-12 חודשים ולא הוארך, ולא היתה היתכנות וציפייה של העובדת להמשך העסקתה, וכן כמובן במקרה בו העובדת התפטרה בעצמה.
ריבוי החוקים וריבוי התערבות הריגולטור עלולה לגרום לתוצאה הפוכה ממה שריגולטור רוצה להשיג.
אם בסופו של דבר יהיה על המעסיק להעסיק עו"ד צמוד על מנת לבצע כל פעולה (ליתר ביטחון) הדבר עלול לשתק את יכולת המעסיק לבצע שינויים, התייעלות ושיפור תפוקות. בסוף הדבר עלול לפגוע בנשים.