מגזין HR הבריטי התייחס היום (ד') לנתוני הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה בבריטניה, לפיהם נרשמה עלייה בשיעור של 6% במספר הסכמי אפס-שעות (zero-hours contracts) עליהם חתומים עובדים. הסכמי אפס-שעות הם חוזים בהם למעסיק שיקול דעת בלעדי לשנות את היקף שעות העבודה של העובד, כלומר הוא עשוי להיות בין אפס שעות למשרה מלאה.
מהנתונים עולה כי כ-744,000 אנשים הועסקו בין אפריל ליוני 2015 באמצעות חוזים מסוג זה, בעוד בתקופה המקבילה אשתקד הועסקו כ-624,00 עובדים. כ-36% מהעובדים המועסקים בהסכמי אפס-שעות מעוניינים בשעות עבודה נוספות, וכ-5% מהם מעוניינים למצוא מקור פרנסה נוסף.
לורה גרדינר (Laura Gardiner), חוקרת בכירה ואנליסטית מדיניות ב-Resolution Foundation, התייחסה לחוסר הוודאות העמוק הקיים בקרב עובדים להם חוזים מסוג זה. "עלינו לזכור שרק מיעוט מצומצם של עובדים מועסקים באמצעות הסכמי אפס-שעות, שכן הביטחון התעסוקתי נוטה לעלות במהלך העשורים האחרונים", אמרה. "מגזרי השכר הנמוך הם אלה שחשופים להסכמי אפס-שעות, וקובעי המדיניות חייבים לפעול על מנת להבטיח איזון ראוי בין יתרונות הגמישות בשוק העבודה לבין ההגנה זכויות העובדים".
"העובדה שרבים ממשתתפי הסקר של הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה כלל לא ידעו מהו הסכם אפס-שעות מעידה על כך שהיקף הבעיה גדול הרבה יותר מהבעייתיות העולה מהנתונים עצמם", אומר ג'ון אינגהאם (Jon Ingham), מומחה קריירה ב-Glassdoor. "מחקר שערכנו לאחרונה מלמד כי אחד מכל ארבעה מבוגרים מובטלים קיבל הצעת עבודה על בסיס הסכם אפס-שעות, וכמעט מחצית מהם דחו את ההצעה".
אינגהאם ציין כי 44% ממשתתפי המחקר דחו את ההצעה בשל חוסר אמון במעסיק המציע חוזה מסוג זה, ו-13% דחו אותה בשל הסיקור השלילי בעיתונות אודותיו. "כמובן שעובד שמסכים לחתום על הסכם אפס-שעות לא עושה זאת משיקולים של קריירה", מוסיף אינגהאם. "רובם חותמים על ההסכם כי אין להם הרבה ברירה. עבור חלקם סוג כזה של חוזה עשוי להיות מועיל בשל הגמישות שהוא מציע, המתאימה לאורח החיים של בני הגיל השלישי".
"גמישות היא נכס"
ג'ון גרידלנד (John Cridland), מנכ"ל CBS, משמיע הדברים קול אחר, לפיו אלו חוזים גמישים המגלמים בתוכם תועלת הדדית הן לעובד והן למעסיק. "מדובר בחוזים הנפוצים ביותר בקרב קבוצות שהגמישות שהם מעניקים משרתת את שני הצדדים", הוא אומר. "כך למשל, כשליש מהעובדים החתומים על ההסכמים הללו הם צעירים שרק נכנסו לעולם התעסוקה".
לדבריו, גמישות בשוק התעסוקה ממשיכה להיות נכס עצום עבור כלכלת בריטניה, וכן מסייעת להעלאת שיעור ההשתתפות במעגל העבודה של הורים צעירים, ובמיוחד נשים, וכן של מבוגרים.
ה-CIPD* הגיב לדברים באמצעות הצגת נתונים משנת 2013, לפיהם עובדים בעלי הסכמי אפס-שעות מרוצים מהעבודה בדיוק כמו העובד הבריטי הממוצע (60% לעומת 59%), מרוצים יותר מהאיזון בין הבית לעבודה (65% לעומת 58%), וסבורים באותה מידה שאינם זוכים ליחס לא הוגן מצד הארגון (27% לעומת 29%).
* Championing better work and working lives
