טעות, טועים, קורה… אנשים לא מושלמים וכן, גם המערכות אינם מושלמות. באינטראקציה בין האדם למערכת יש גם כן לא מעט תקלות ולכן עם כל העזרים הטכנולוגיים שעומדים כיום לרשות מחלקת השכר – טעויות עדיין מתרחשות. בטעויות הכוונה ששכר העובד לא נכנס בזמן, שהוא לא קיבל רכיבים כגון שעות נוספות, עמלות, תוספת שכר וכיו"ב.
המבוגרים שבינינו זוכרים בוודאי את הימים שבהם זה קרה והעובדים אמרו "אה, אני צריך לקפוץ רגע לשכר לסדר משהו" ואכן הם היו באים לברר את הסוגיה ולתקן את התקלה.
כאשר שומעים איש מכירות צעיר אומר שאם לא יקבל החודש את הבונוס שלו על עמידה ביעדים הוא יעזוב, זה נשמע הגיוני. למבוגרים שבינינו לא נראה הגיוני שאם תחול תקלה קטנה במחלקת השכר והבונוס לא יתעדכן בתלוש השכר הקרוב – הוא יעזוב.
תוצאות הסקר מלמדות אותנו (או לפחות את המבוגרים שבינינו) שאנו חיים במציאות תעסוקתית שבה לא רק שלארגון יש אפס סובלנות לטעויות מצד העובד אלא גם לעובד יש אפס סובלנות לטעויות מצד הארגון. בעיקר כאשר מדובר בפרנסה שלו.
היום, טעות בשכר היא כבר כמעט הכרזת מלחמה, כך עולה מסקר חדש שתוצאותיו פורסמו באתר משאבי אנוש HR Grapevine.
על פי הסקר במקרה שבו חלה טעות בשכר (לרעת העובד כמובן):
51% מקרב העובדים יאבדו את האמון שלהם בארגון
35% מקרב העובדים ישקלו עזיבה
75% מקרב העובדים יפיצו את המידע לעמיתים
90% מקרב העובדים יאבדו את המוטיבציה או שהמוטיבציה שלהם תידרדר
בעידן שבו מחויבות העובדים נמצאת בסימן שאלה גדול, כך גם האמון שלהם בארגון. זמן ההעסקה המשוער הוא ממילא שנתיים-שלוש, לכן נראה שכל טעות קטנה בתלוש השכר היא בדיוק בגדר אותו קש ששבר את גב הגמל. ארגונים הממשיכים לדבוק בקונספציה של "כולם טועים" וחושבים שהעובד יסתפק בכך שמחלקת השכר תטפל בתלונתו ותפצה אותו בחודש הבא… עדיין לא מבינים שהם מוסיפים שמן למדורה!
מנהלי משאבי אנוש, האמונים על כל התחומים שבין זכויות העובדים לזכויות הארגון ואמונים על נושאים כגון: מוטיבציה ואמון העובדים לצד זכויות סוציאליות של העובד, צריכים להכיר את נתוני הסקר ולהבין שהגיע הזמן לבדוק את מדיניות השכר בהיבט של: מספר התקלות, סוגי התקלות, האופן שבו מטפלים בתקלות והאופן שבו מתקשרים לעובדים המטפלים בתקלות (זה לא אותו דבר).
