מחקר חדש, שתוצאותיו פורסמו לאחרונה באתר משאבי אנוש HR Grapevine, מלמד אותנו ש"נחמדות" כתכונה מולדת או נרכשת משחקת תפקיד בסיכויי הקבלה של מועמד לעובדה ובסיכוייו להתקדם בעבודה לאחר קליטתו.
המחקר שנערך באוניברסיטת מינסוטה ארה"ב התבסס על נתונים מתוך סיכומי ראיונות עבודה של מועמדים בחברות מגייסות. עורכי המחקר עשו שימוש במודל 5 התכונות הגדולות Big Five model, שבו נבדקים 5 הפרמטרים של המועמדים: כדי לבדוק את התאמתם לארגון: מצפון ואמינות, נכונות להסכים, יציבות רגשית, נטייה לסדר וארגון, מוחצנות ופתיחות להתנסויות חדשות.
על פי המחקר, מרבית המעסיקים נטו לקבל את המועמדים שהצטיינו ב-2 התכונות הבאות: מצפון ואמינות ונטייה לסדר וארגון. מהמחקר עוד עולה כי יצירת רושם כללי של המועמד כ"נחמד" משפרת את סיכוייו להתקבל.
מחקר מקביל שהתפרסם ב- Journal of Personality מלמד אותנו שאכן מועמדים נחמדים משפרים את הסיכוי שלהם לצלוח את תהליך הגיוס ולהתקבל לעבודה אך, מרגע שהשתלבו בארגון, לאותם מועמדים נחמדים יש סיכוי נמוך יותר לזכות בקידום מקצועי ו/או בהעלאת שכר.
ליתר דיוק, מועמדים נחמדים משתכרים פחות מהמועמדים הפחות נחמדים (פחות חביבים) בעיקר כאשר מדובר על עובדים ממין זכר. מאותו מחקר עולה כי גם המועמדות הנחמדות צפויות להשתכר פחות מהעובדות הפחות נחמדות אולם הפרשי ההשתכרות (באחוזים) נמוכים יותר מאלה של הגברים.
על פי דוח של ה- ,Society for Human Resource Management כ-20% מהארגונים המגייסים מבצעים מבדק אישיות כלשהו, השם את הדגש בין היתר על מדד "הנחמדות" של המועמד. דבר זה מגדיל את הסיכוי שהארגון יקבל מועמד נחמד על פני מועמדים לא נחמדים, מתוך נטייה אישית וחברתית. למרות זאת, אותו עובד שלאו דווקא התאים לתפקיד בהשוואה למועמדים פחות חביבים, יסבול מסיכויים נמוכים יותר לקידום מקצועי ושיפור רמת ההכנסה שלו.
