נקמה דיגיטלית

נקמה דיגיטלית

מה קורה כאשר עובד לשעבר משתמש בכלים הדיגיטליים, בהם השתמש לקידום החברה, כדי לקדם את עצמו או לפגוע בחברה שהעסיקה אותו?

שיתוף
השמצות ברשת החברתית

בעולם העבודה של היום יש לעובדים פלטפורמה נרחבת הרבה יותר מאשר בעבר לקדם את עצמם ולכך יכולות להיות השלכות בעייתיות כאשר הם עוברים בין חברות. לדוגמה, בשנה שעברה הכתבת הפוליטית לשעבר של רשת BBC הבריטית לורה קנסברג שינתה את שם המשתמשת שלה בטוויטר מ- @BBC¬_LauraKל- @ITVLaura_K(ITV היא רשת מתחרה בבריטניה) ולקחה איתה 50,000 עוקבים.

המעברים הללו עלולים להביא למעסיקים נזק מהנשק החם ביותר היום בעולם הדיגיטלי, המדיה החברתית. טום סטנר-אוואנס מאתר משאבי אנוש HRZone מספר כי יותר ויותר מעסיקים מתמודדים עם הקושי ליצור הבדלה בין מדיה חברתית אישית לבין מדיה חברתית מקצועית ומהגישה המתמשכת של עובדים לשעבר אל לקוחות.

הכנסת מדיניות מדיה חברתית אל חוזי ההעסקה היא אפשרות אחת להפקת לקחים שיכולה לעזור למעסיק מול העובדים הנוכחיים. מול העובדים לשעבר זה כבר סיפור אחר כאשר למעסיקים קיים קושי חוקי לבלום פעילות במדיה החברתית.

למזלם של המעסיקים, כאשר אמירות המתפרסמות על ידי עובדים לשעבר הן שקריות ומשמיצות וגורמות או עלולות לגרום נזק משמעותי למוניטין של החברה, החוק יכול לעמוד לטובת המעסיק או החברה. כאשר ההצהרות אינן "פוגעניות" והחוק הפלילי (במקרה הזה החוק בבריטניה עליו כותב סטנר-אוואנס) אינו יכול להועיל, אך הן כן שקריות המעסיק יכול להיעזר בסעד משפטי אזרחי.

כדי לעשות זאת עליו לוודא כמה דברים:
• ההצהרה מתייחסת למעסיק. הטענה צריכה לבוא מהצד הנפגע. ככזה, המעסיק צריך להיקרא בשם, שתוצג תמונתו או שניתן יהיה לזהותו באמצעות ההצהרה של המועסק לשעבר.

• ההצהרה עוסקת בהשמצה. המקרה הזה מסובך יותר כאשר אין הגדרה משפטית ברורה למה היא השמצה וכיוון שצריך למצוא את הגבול הברור בין השמצה לבין חופש הביטוי.

לפני שהמעסיק מתחיל לפעול, יש עוד כמה דברים שכדאי לשקול:
• האם למפרסם (כלומר העובד לשעבר) יש קו הגנה? אחד מקווי ההגנה הנפוצים ביותר הוא שההצהרה שנכתבה היא אמת, לפחות אם מכתבה כדעתו האישית של האדם.

• ההצהרה נכתבה לגורם שלישי.

• הפנייה לסעד משפטי נעשתה תוך שנה מאז פורסמה ההצרה מצד העובד לשעבר. הזמן מתחיל לרוץ מרגע שבו ההצהרה הופיעה לראשונה. בדרך כלל המעסיקים מתחילים לפעול תוך שעות או ימים מרגע שפורסמה ההצהרה שמשמיצה אותם.

• מי פרסם את ההצהרה? אנשים פרטיים שמפרסמים הודעות (למשל עובדים לשעבר) אחראים לאמירותיהם. בעבר נפגעים נטו לפעול נגד מפעילי האתרים שבהם התפרסמו ההצהרות.

• האם ההצהרה, במידה והיא אכן משמיצה, גרמה או עלולה לגרום נזק פיננסי חמור. ייתכן שהתנצלות מצד העובד לשעבר שתתפרסם במדיה החברתית תצמצם את הנזק. על כל פנים "נזק חמור" הוא דבר שאפשר להתדיין עליו ועל המעסיק לחשוב אם הוא מעוניין בדיון כזה.

באופן כללי כדאי לשקול היטב חלופות לצעדים משפטיים ולנסות ליישר את ההדורים ללא התערבויות משפטיות. עובד שיש לו כוח רב במדיה החברתית יכול להעצים את האפקט אם המעסיק לשעבר שלו יתדלק את השליליות באיומים משפטיים. אותו עובד לשעבר עשוי לזכות בתמיכה רבה שלמעסיק יהיה קשה להתמודד איתה.

 

כנס משאבי אנוש במגזר הציבורי

כנס פיתוח ארגוני

כנס AI למשאבי אנוש

כנס דיני עבודה

אין תגובות

השאר תגובה