עסקים צעירים וחדשים לצד חברות מבוססות ואפילו מסורתיות, מיהרו לאמץ את הרשת החברתית כפלטפורמה שיווקית / תדמיתית וככלי נוסף ליצירת גיבוש חברתי בקרב עובדי החברה. החל מעמודי תדמית ועד לקבוצות פתוחות וסגורות של מחלקות שונות בחברה, פרסום מודעות דרושים למשרות והעלאת תמונות מאירועי חברה. ככלל התגובה הראשונית של העולם העסקי לרשת החברתית הייתה – ברוכה הבאה.
ובעוד הרשת החברתית אכן מהווה פלטפורמה פרסומית, שיווקית ופנים ארגונית אידיאלית עבור חברות רבות, היא טומנת בחובה סכנה ארגונית, תדמיתית ושיווקית. שני מקרים שונים המוצגים בהמשך באים להציג את הרשת החברתית בזווית ביקורתית יותר, של מעין 'אליה וקוץ בה'.
יועצת בחברת השקעות אמריקאית כתבה בעמוד הבית שלה שהיא שונאת את ההודים. פשוט שונאת. עובד חברה שראה את הפוסט שלה דיווח על כך להנהלת החברה והעובדת זומנה לשימוע ופוטרה. לטענת מנהלי החברה, ההערות בעלות האופי הגזעני שפורסמו בעמוד הבית (הפרטי) של היועצת, היה בהן כדי לפגוע במי מעובדי החברה ו/או מנהלי החברה ו/או לקוחותיה.
במקרה אחר, עובדים כתבו ביקורות שליליות בתגובה לפוסט בעמוד הבית של מנהלם הישיר, ובעקבות כך פוטרו מעבודתם. זאת לאחר בירור, במסגרתו הסתבר כי התגובות היו גלויות לציבור של עובדי החברה ואף מספר לקוחות החברה נחשפו או לפחות היו עלולים להיחשף אליהם.
אלון פיאדה, סמנכ"ל חברת משאבי אנוש HRus: "לא ניתן לנתק את העובדים מהאינטרנט. את חלק מציבור העובדים ניתן לנתק חלקית ורק במחשבי החברה בשעות העבודה, אבל גם אז יש להם גישה לרשת דרך הפלאפון ובכלל, אחרי העבודה – איש איש אדון לעצמו. ארגון צריך להכיר בעובדה שהעובדים שלו ככלל, פעילים ברשת החברתית וכשזו נקודת המוצא, יש לגבש מדיניות חברתית בנושא."
פיאדה קורא לאחראים על משאבי אנוש בארגונים לפעול בנושא בעוד מועד: "זו ההזדמנות שלכם, כמנהלי משאבי אנוש, לבחון את הסכנות והנזקים הפוטנציאליים לארגון ברמת הפגיעה בשמו הטוב ובמטרותיו, כמו גם ברמת מדיניות יחסי האנוש בין ההנהלה לעובדים ובין העובדים, בינם לבין עצמם."
"אל תחכו לתקרית מסוג זה אצלכם כדי להתחיל להתמודד. זה הזמן להרים את הכפפה, לגבש, לנסח ולהפיץ בקרב כלל ציבור העובדים את מדיניות החברה ביחס למדיה החברתית", מסכם פיאדה.
