על פי מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד, שנת לילה היא לא סתם פריבילגיה אלא צלע ממשולש הבריאות שכולל תזונה, כושר ושינה. לכן, בעיית שינה נתפסת היום כקריטית ואף גורם מסכן למי שסובל מהפרעות שינה כרוניות.
על פי מחקר שנערך בקנדה, שתוצאותיו פורסמו באתר משאבי אנוש HR Voice, רק מחצית מהעובדים מרגישים שהם ישנים שנת לילה הגונה. כמחצית מהמשתתפים בסקר (366 עובדים במשרה מלאה) חשים שהם אינם זוכים לשנת לילה בריאה או ממש מתקשים לישון וסובלים מהפרעת שינה בסדר גודל כזה או אחר.
מדוע העובדים הקנדיים מתקשים לישון?
רק כ-41% מקרב העובדים פועלים במסגרת יציבה וקבועה של עבודה מ-09:00 ועד 17:00. היתר עובדים במסגרות הרבה יותר גמישות/משתנות/מבולבלות. כ-41% מקרב הארגונים אינם מגדירים מסגרות עבודה /סידורי עבודה קבועים וכ-17% מהעובדים כלל אינם יודעים מה היא מסגרת העבודה הקבועה שלהם. למעלה מ-12% מקרב העובדים אף פועלים במסגרות בלתי יציבות בהתאם לסידור עבודה שבועי כך שהם יכולים למצוא את עצמם "מדלגים" בין משמרות סביב השעון.
משאבי אנוש מתבקשים לעשות סדר כדי לשלוח את העובדים לישון כמו שצריך
נכון, מנהלי משאבי אנוש אינם אחראים על העובדים שלהם מרגע שאלה יוצאים משערי הארגון. מנהלי משאבי אנוש בוודאי שאינם אחראים למשמעת שינה בבתי העובדים אולם, חשוב מאוד להכיר את הנתונים הללו כדי להבין את ההשלכות שיש לשינה על עבודה ואת ההשלכות שיש להיעדר שינה על עבודה. עובדים עייפים הם באופן טבעי עובדים "עייפים" יותר. הם סובלים מבעיות שכחה, חוסר אנרגיה במהלך היום, מהירות תגובה איטית ועוד תסמינים שבאים לידי ביטוי ביום יום (בתפוקה ובאיכות) וכן תסמינים אלה באים לידי ביטוי בהיעדרויות מפאת מחלה, פציעות ותאונות עבודה שנגרמות מחוסר תשומת לב ומהירות תגובה איטית.
מנהלי משאבי אנוש כן יכולים ואף צריכים להתערב בנושא, עד כמה שניתן, על מנת להגדיר לאנשים מסגרות עבודה כמה שיותר יציבות על מנת לסייע לעובדים לשמור על רוטינת עבודה קבועה ויציבה. ניתן לייעץ לעובדים אשר אינם נצמדים למסגרת שעות קבועה ואינם מקפידים לנהל רוטינת יום אחידה ומסודרת, על מנת לסייע להם לבנות מסגרת יציבה וברורה יותר, לניהול יום עבודה, פגישות, משימות וכיו"ב במסגרת עבודה כמה שיותר יציבה ואחידה.
לאחרונה, מנהלי משאבי אנוש לוקחים אחריות גדולה יותר על שתי הצלעות המרכיבות את משולש הבריאות: תזונה וספורט. מגמה זו ניכרת בצורה מאוד ויזואלית, ובאה לידי ביטוי בארוחות בריאות יותר בקפיטריה, שיעורי התעמלות לעובדים ופעילויות ספורט למיניהן, תוכניות גמילה מעישון, הרצאות בנושא תזונה ועוד יוזמות רבות ומגוונות. הצלע השלישית שמרכיבה את המשולש – שנת ליל הגונה – איננה באה לידי ביטוי בתוכניות הבריאות והרווחה well being והגיע הזמן שגם צלע זו תבוא לידי ביטוי כי לא משנה כמה מזון בריא העובד יצרך וכמה שיעורי יוגה הוא יקבל (בחינם) במשך יום העבודה ועל חשבון העבודה – ללא שנת לילה הגונה, העובד לא יצליח להיות מספיק ערני, פיקח, פרודוקטיבי וחיוני ולכן הארגון לא יוכל להפיק ממנו את המרב חרף כל המאמצים והיוזמות המבורכות לקידום הבריאות בארגון.
בואו להרחיב את הידע והכלים שיש ברשותכם לפיתוח תחום הרווחה בארגון
הירשמו עוד היום לכנס הרווחה השנתי 2015
