מועמדים תובעים את לינקדאין בשל אובדן הזדמנויות תעסוקה

מועמדים תובעים את לינקדאין בשל אובדן הזדמנויות תעסוקה

שירות המוצע לבעלי חשבונות הפרימיום בלינקדאין פוגע בפרטיותם של מועמדים לעבודה ולעתים גם בסיכויים להתקבל לעבודה

שיתוף
אנשים

לינקדאין עומדת בפני תביעה ייצוגית בשל פונקציית הפרימיום reference search המאפשרת למעסיקים לזהות וליצור קשר עם קולגות לשעבר של מגישי מועמדות לעבודה.

אנשי גיוס ומיקור חוץ שמשלמים עבור חשבון פרימיום בלינקדאין יכולים למצוא ברשת הקשרים שלהם אנשים שעבדו בארגון באותו זמן שעובד בו מגיש מועמדות. מבלי להודיע על כך, המגייס יכול ליצור קשר עם אותם קולגות לשעבר של המועמד ולשאול שאלות על העסקתו הקודמת.

על פי ה-Premium Help Center בלינקאין, "חיפוש באמצעות הפנייה מאתר ברשת שלכם אנשים אשר יכולים לספק משוב מהימן על מועמד לעבודה או על המצב העסקי. אתם תראו רשימה של אנשים שעבדו באותה חברה באותו זמן כמו המנוי שעליו אתם רוצים לדעת יותר."

ארבעה מנויי לינקדאין, טרייסי סוויט, ליסה ג'רמילו, ג'יימס רלסטון וטיפאני תומס הגישו תביעה בטענה שהמערכת מפרה את חוק "דיווח הקרדיט ההוגן" שנחקק ב-1970 בארצות הברית בשל החשש מהפוטנציאל הבעייתי שבשימוש לא ראוי בהיסטוריית הקרדיט של צרכנים.

על פי כתב התביעה, טרייסי סוויט שלחה את קורות החיים שלה עבור תפקיד בתעשיית האירוח באמצעות לינקדאין. היא קיבלה הודעת מערכת שאמרה שהמנהל הראשי של המעסיק הפוטנציאלי צפה בפרופיל שלה. זמן קצר לאחר מכן, המנהל הראשי יצר קשר עם סוויט באמצעות דוא"ל ומאוחר יותר באותו שבוע ראיין אותה. בסופו של הראיון, שאלה סוויט את המנהל הראשי האם הוא מעוניין שתיתן לו רשימת הפניות.

המנהל לא ביקש הפניות מסוויט, אולם היא קיבלה הודעה שקיבלה את התפקיד. עם זאת, בהמשך החברה התקשרה אל סוויט ואמרה ששינתה את דעתה ושלא תעסיק אותה. כאשר סוויט ניסתה לברר את הסיבה לכך, המנהל הראשי אמר לה שהחברה בדקה כמה הפניות, ועל בסיסן שינתה את דעתה. ג'רמילו, רלסון ותומס עברו חוויה דומה.

לינקדאין תילחם

דובר מטעם לינקדאין טען שהחברה מתייחסת לפרטיות המנויים ברצינות רבה ועומדת להילחם בתביעה. הוא אמר ל-New York Times שחיפוש ההפניות הזמין רק עבור חשבונות פרימיום, "פשוט מאפשר למחפש לאתר ברשתות שלו אנשים שעבדו באותו זמן באותה חברה כמו האדם שעליו הם רוצים ללמוד יותר."

ישנן חברות שהמדיניות בהן קובעת שניתן לספק לגורם חיצוני רק מידע מוגבל על עובד לשעבר, כמו תקופת ההעסקה והמשרות שבהן החזיק בארגון. זוהי דרך להגן על העובדים, שגם בתקופת העסקתם הם יודעים שבמקרה של הפסקת עבודה, על רקע צמצומים, עזיבה מרצון או אי-התאמה לא יהיו חשופים לסיכון המשך הקריירה שלהם או לנקמנות, וכמובן גם לא לפגיעה בפרטיות. עובדי החברה בכל הדרגים צריכים לדעת שאם מעסיק כלשהו יוצר איתם קשר לטובת הפניה, עליהם לשמור על פרטיותו של העובד הנידון על אף שכבר אינו מועסק בארגון. מדיניות כזאת תומכת באמון בין מעסיקים לעובדים ועשויה לתרום למעורבות, אך מובן שאינה פותרת את הבעייתיות בשירות הפרימיום המוצע בלינקדאין.

סדנת עולם העבודה החדש

אין תגובות

השאר תגובה