אושר העובדים מוביל לעושר הארגון

אושר העובדים מוביל לעושר הארגון

מחקר מוכיח: ארגונים שמשקיעים באושר של העובדים נהנים פי 2.5 מרווחים ביחס לארגונים שאינם משקיעים

שיתוף
עובדים מאושרים

עובדים מאושרים

"אז מה אכפת לי אם העובדים מאושרים או לא? יש לי הרבה עבודה על הראש. לקוחות. משכורות. בעיות במפעל בסין. העובדים לא מאושרים? שילכו לפסיכולוג". אם שמעתם את המנכ"ל שלכם או אחד מבעלי המניות אומר לכם משהו שנשמע דומה למשפט הזה, אתם בהחלט יכולים להציג לו את הנתונים האחרונים שהתקבלו ממחקרים שתוצאותיהם פורסמו באתר משאבי האנוש Talent Culture.

– ארגון שמשקיע באושר ורווחת העובדים שלו נהנה מפי 2.5 רווחים ביחס לארגון שאינו משקיע בנושא זה.

– עובדים לא מאושרים לוקחים 15 ימי מחלה יותר מעובדים מאושרים בכל שנה.

– ארגונים המבקשים מעובדים פידבקים על מנת לשפר את סביבת העבודה בהתאם נהנים מאחוזי נטישה הנמוכים ב-15% מארגונים שלא בודקים את עצמם.

אז איך בחברות הגדולות והמצליחות ביותר בודקים את האושר של העובדים ורמת שביעות הרצון שלהם?

Net Promoter Score הנו ממשק שעוצב עבור לקוחות על מנת לבדוק את חוויית הלקוח, עד כמה הוא שבע רצון מהמוצר או השירות על ידי הצגת השאלה "האם תמליץ עלינו למכר שיתעניין במוצר או בשירות דומה?" את הממשק אפשר להסב לבדיקת שביעות רצון העובדים על ידי הצגת השאלה: "עד כמה סביר שתמליץ/תמליצי לחברים ומכרים לעבוד בארגון באם תתפנה משרה המתאימה לכישוריהם?".

חברות מובילות כגון גוגל, לינקדאין ו-TripAdvisor עושות שימוש בממשק זה מעת לעת על מנת לבדוק את מידת האושר של העובדים מתוך נקודת המוצא הבאה: ככל שלעובד טוב יותר כך הוא ישמח ואף יעשה מאמצים להביא חבר או מכר לארגון.

את השאלה הזו מציגים כאמור לעובדים, לכלל העובדים או לעובדים בדרג מסוים, בוותק מסוים או במחלקות מסוימות (שבהן המנהלים מדווחים על בעיות מוטיבציה וכיו"ב). כמובן שרצוי לערב כמה שיותר משתתפים על מנת לקבל תמונה ברורה ומשקפת יותר.

כמה אתה מבסוט מ-1 עד 10?

השאלון עצמו הוא פשוט. הוא מכיל שאלה אחת – באיזו מידה היית ממליץ/ממליצה לחבר או מכר לבוא לעבוד בארגון אם הייתה נפתחת משרה המתאימה לכישוריו? כל שעל העובד לעשות זה לסמן מספר, מ-1 עד 10.

את הנתונים יש להקליד למערכת כך שניתן יהיה לקבל שכלול תוצאות בכמה חתכים: מצב הארגון בגדול – מה המספר הממוצע? מה רמת שביעות הרצון של העובדים לפי מחלקה/ תחום/ מנהל או ראש צוות/ דרג/ ותק או לפי מגדר?

ככל שתפלחו יותר את הנתונים שהתקבלו משאלה אחת בלבד (שעליה לוקח לעובד פחות מדקה להשיב במייל או במסמך המאפשר אנונימיות), תוכלו להסיק מסקנות מעניינות וחשובות יותר. כך תוכלו לראות האם העובדים החדשים הם אלה בעלי הנטיה לעזוב או שזה דווקא קריטי יותר אצל העובדים הוותיקים. האם אנשים במחלקה מסוימת סובלים יותר מאנשים במחלקות אחרות? האם יש מנהל אחד שאצלו העובדים אומללים לעומת שאר העובדים? האם הארגון מטיב עם נשים ביחס לגברים או להיפך?

זהו סוג של סקר שאפשר לעשות באמצעות תוכנות ייעודיות להפצת ניוזלטר ו/או סקרים אונליין, ואפילו באמצעות מייל ארגוני ודוחות אקסל. 

אם תעבדו כפי שעובדות החברות המצליחות במשק מתוך נקודת מוצא שלפיה עובד מאושר יביא אנשים, ועובד לא מאושר לא יביא ואפילו ירחיק אנשים, השאלון הזה יכול לפתוח לכם את הדלת אל עולמם של העובדים דרך קבוצות פילוח שונות ומגוונות. זה יאפשר לכם לבדוק את המצב בארגון באופן כללי על מנת לזהות:

1. מוקדי סכנה: קבוצת עובדים במחלקה מסוימת, בוותק מסוים וכיו"ב, אשר אינם מאושרים ויש סיכוי גדול יותר שיעזבו או שיתרמו פחות לארגון. כמו כן, זה יאפשר לכם לקבל מידע על מחלקות ואגפים שבהם העובדים לא מאושרים ביחס לשאר. עם הנתונים הללו תוכלו לבדוק מחלקות "מאושרות" מול מחלקות "לא מאושרות" ולראות מה עושה את ההבדל (השכר או סביבת העבודה עצמה?). תוכלו כמובן לזהות מנהלים שהם מקור לפגיעה באושר הפוטנציאלי של העובדים.

2. מוקדי אושר: זהו כלי מצוין למדוד מוקדי אושר בארגון, הבודק האם לעובדים הוותיקים טוב יותר? האם לעובדים במחלקה אחת טוב הרבה יותר מן הרגיל? מה יש בה באותה מחלקה? איך היא נראית? באיזה אופן היא מתפקדת שונה? מה יש שם שעושה את העובדים רגועים יותר, בטוחים ובעלי מוטיבציה? כמו כן, זהו כלי מצוין לזהות מנהלים טובים אשר מצליחים לגרום לעובדים שלהם להיות מאושרים יחסית לעמיתיהם בארגון. כך תוכלו לקדם יוזמות לתגמול והוכרה לאותם מנהלים מצטיינים, ולקדם את אותם מנהלים בבוא העת.

3. לעשות צעד נוסף בפיצוח הקוד הגנטי של מנהלים טובים כדי לדעת מה אתם מחפשים במנהלים (על פי מנהלים שעומדים בראש מוקד האושר) ומה אתם לא רוצים במנהלים (על פי מנהלים שנמצאים בראש מוקד האומללות בארגון).

מי שרוצה לספור עושר צריך לספור אושר!

זכרו, אושר שווה עושר והיום, בעידן הטכנולוגי המאפשר הזרמת מידע מהיר ומהימן (ואפילו אנונימיות מוחלטת) והיכולת לאבד נתונים רבים ולהפיק מידע עצום ורלוונטי בכל עת, אפשר למדוד פרמטרים של אושר. אז אם אושר – עושר. ואם הארגון רוצה לספור ולראות עושר – הוא צריך להשקיע באושר.

כנס משאבי אנוש במגזר הציבורי

כנס פיתוח ארגוני

כנס AI למשאבי אנוש

כנס דיני עבודה

אין תגובות

השאר תגובה