בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, התקבלה תביעה של אישה כנגד המוסד לביטוח לאומי בגין סירובו של המוסד לשלם קצבה עבור תקופת שמירת הריון. השופט חיים ארמון פסק לטובת התובעת.
לאחר שעברה שתי הפלות, המליץ הרופא של התובעת שהיא תצא לשמירת הריון בביתה. משפנתה לביטוח לאומי בדרישה לגמלת שמירת הריון נדחתה בקשתה.
התובעת פנתה לבית הדין לעבודה, שם הוסכם כי האישורים הרפואיים יועברו לבדיקת רופא מטעם המוסד לביטוח לאומי. עוד סוכם כי אם הנתבעת תחליט לדחות את התביעה לאחר עיון בדיקת המסמכים הרפואיים, ימונה רופא מטעם בית הדין לעבודה לבדיקת הנתונים, על מנת לבחון האם עומדת התובעת בקריטריונים של שמירת הריון על פי חוק 58 לביטוח הלאומי.
לאחר בדיקת האישורים הרפואיים החליט ביטוח לאומי לזכות את התובעת בגמלת שמירת הריון, אבל רק על חלק מהתקופה. כמעט 4 חודשים בהם שהתה התובעת בבית לא הוכרו על ידי הביטוח הלאומי כשמירת הריון, על כן היה צורך במינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין לעבודה.
התובעת עבדה כנציגת מכירות ובמסגרת תפקידה היא נדרשה להגיע ל-13 סניפים של רשתות שיווק, לפרוק סחורה ולסדרה על מדפים. העבודה התבצעה 5 ימים בשבוע 5-6 שעות כל יום. הרופאים שבדקו את התובעת, המליצו כי היא תצא לשמירת הריון כבר בחודש אוגוסט, כאשר הלידה הייתה צפויה לתחילת פברואר.
הרופא המומחה מטען בית הדין לעבודה, פרופ' אליהו כספי, בדק ומצא כי אישורי המחלה שקיבלה התובעת אינם עומדים בקריטריונים של שמירת הריון. התובעת סבלה מכאבי גב תחתון שהקרינו על הבטן ואינם מצדיקים, לעניות דעתו, שמירת הריון. עוד טען פרופ' כספי, כי גם לו לקחה התובעת משככי כאבים אזי שלא היה בכך כדי לסכן את ההיריון. עוד נטען כי שתי ההפלות שקדמו להריון אינן מהוות גורם סיכון.
בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה-1995 הוגדר המונח שמירת הריון כדלהלן:
"היעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייב בשל אחד מאלה: (1) מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכול בהתאם לאישור הרפואי בכתב. (2) סוג העבודה, במקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חילופית מתאימה על ידי מעבידה."
בית הדין לעבודה, בהגיעו להכריע במקרה, פסק כי חוות דעתו של הרופא המטפל חיונית יותר מחוות דעתו של המומחה שמונה מטעמה (פרופ' כספי). בבדיקת התיק הרפואי, התעלם פרופ' כספי ממצאים כגון: הפרשות חריגות ודימום חוזר, כאבי בשיפולי הבטן ועוד.
בית הדין לעבודה התייחס לבעיות ולסיבוכים של התובעת כמכלול, ועל כן פסק כי ההמלצה להימנע מעבודתה (שהייתה כרוכה כאמור בעבודה פיזית), הינה המלצה רפואית סבירה. כמו כן, בית המשפט ייחס חשיבות לעובדה שהתובעת עברה שתי הפלות בעבר וכי היא הייתה חרדה לגורל עוברה והעדיפה להימנע מכל סיכון עד למועד הלידה.
לאור האמור לעיל, שופט בית בית הדין האזורי לעבודה בנצרת, חיים ארמון, פסק כאמרו לטובת התובעת וגזר על המוסד לביטוח לאומי לשלם לה דמי שמירת הריון על תקופת שמירת ההיריון במלואה. כמו כן, גזר בית הדין על המוסד לביטוח לאומי הוצאות משפט על סך 500 ₪.
