אברהם מאסלו ,אחד מגדולי התיאורטיקנים בתחום הפסיכולוגיה החברתית, הציג בעבר מודל שהתובנות שבו מלוות אותנו אף היום, ומבוסס על פירמידת צרכים.
על פי מאסלו, ברמה הראשונה של הפירמידה נמצאים הצרכים הבסיסיים של האדם- צרכים פיזיולוגיים כמו מזון אוויר ושינה, ללא צרכים אלו הפרט אינו שורד.
ברמה השנייה של הפירמידה נמצאים צרכי הביטחון – הגנה מפני אויבים, בריאות ועבודה יציבה.
ברמה השלישית של הפירמידה נמצא הצורך להשתייך- אם לשבט, לחברה, ללאום או למדינה. להיות חלק מקבוצה, להיות מקובל על ידה ולגבש את הזהות האישית באמצעותה.
ברמה הרביעית קיים הצורך בהערכה חברתית – להרגיש בעל מעמד אישי בתוך הכלל. סטאטוס ומעמד חברתי הם חלק מהצרכים האופייניים לרמה הזו.
ברמה החמישית והאחרונה קיים הצורך במימוש עצמי – היכולת להביא לידי ביטוי את הכישורים הפנימיים של הפרט, את הייחודיות שבו ואת הפוטנציאל הגלום בו.
הצרכים השונים המופיעים בפירמידת הצרכים של מסלאו מופיעים אף במקום העבודה. במקום הראשון ורק בו מופיעה הצורך הבסיסי במשכורת כדי לקיים את העובד ומשפחתו.
במקום השני מופיעים צרכים הקשורים לביטחון – יציבות תעסוקתית ומה שמעבר לה, בריאות – כגון המעטפת הסוציאלית בדמות חופשות, רווחה, חופשות מחלה. תנאי עבודה השומרים על בריאות העובדים, כמו כסאות אורתופדיים לאלו המבלים שעות ארוכות מול המחשב, מקלדת השומרת על בריאות מפרקי היד, תאורה נכונה ואוויר נקי.
במקום השלישי מופיע הצורך להשתייך לארגון- הרצון להרגיש שייך למקום עבודה מצליח, להשתתף באירועים אותם הוא מקיים, לצאת לחופשות משותפות עם עובדים אחרים, להיות גאה במקום העבודה.
במקום הרביעי נמצא הצורך בהערכה חברתית- לשאת בתפקיד בעל משמעות בתוך הארגון, להתקדם בהררכייה הפנים ארגונית על בסיס ההישגים, להיות בעל כישורים שהארגון זקוק להם ולהעמיד לרשות הארגון את הכישורים האלו בכל עת.
במקום החמישי מופיע הצורך במימוש עצמי- היכולת לראות בארגון מבנה בו מסוגל העובד לממש את כישוריו, להביא לידי ביטוי את הפוטנציאל שבו, את ההיבט היצירתי העמוק החבוי בו. לדוגמא: ייצור ופיתוח של מוצרים חדשים.
שילוב התיאוריה בארגון
[adrotate banner="27"] טוב יעשו מנהלי משאבי אנוש בארגונים וחברות אם יתייחסו לקשר בין הצרכים של העובד בארגון לפירמידת הצרכים של מאסלו.
ברמה הראשונה, צרכים בסיסיים- התשובה היא כמובן משכורת גבוהה, ככל שניתן במסגרת תקציב הארגון כמובן.
ברמה השנייה, צרכי ביטחון- העובד זקוק לתחושת יציבות תעסוקתית, לחופשות, לתנאי עבודה השומרים על בריאותו. יש לשים לב ליעילות מערכות מיזוג האוויר במשרדים, לתאורה, לנושא הארגונומיה.
ברמה השלישית, הצורך להשתייך- רצוי שהארגון יזום מעת לעת או במועדים קבועים, פעילויות משותפות עם עובדים אחרים, אירועים ואף חופשות משותפים.
ברמה הרביעית, הצורך בהערכה חברתית- יש להקפיד על קידום העובד על פי הישגיו, ותק ותרומתו הייחודית.
הרמה החמישית, מימוש עצמי- היא סוגיה מורכבת, לא תמיד העובד יכול למצות את כישוריו בתוך ארגון ספציפי, אבל רצוי לגלות ערנות לצורך הבסיסי הזה ולשאוף לכך.
