נתוני משאבי אנוש: מנבאים את העתיד

דמיינו את אחד המנהלים בחברה שלכם נכנס למשרדו של אחד הכפופים לו ואומר, "ניתוח הנתונים שלנו מנבא שבקרוב תהפוך לחסר מנוחה ותתחיל לחשוב לעזוב אותנו, אז אנו רוצים להציע לך הצעה, שהנתונים שלנו מראים שעזרה לשמר עובדים אחרים כמוך." האם העובד יקבל את ההצעה ויתפעל מניתוחי משאבי האנוש שלכם, או שהוא ירגיש כאילו האח הגדול צופה בו? ניתוחים מנבאים, אומר ג'ון בודרו, פרופסור לניהול באוניברסיטת דרום קליפורניה, יכולים לאפשר העסקה תפורה לפי מידה שמעצימה את התועלת ההדדית של המעסיק ושל הכישרון במקום העבודה, אבל צריך למצוא את הנקודה שבה ניתוחים מנבאים הופכים מאיימים מדי.

בטור ב-Harvard Business Review כותב בודרו שניתוחים מנבאים יכולים למשל לצמצם עזיבת עובדים. גוגל הייתה חלוצה בשימוש בביג דאטה לחיזוי תחלופת עובדים. לזלו בוק, סמנכ"ל משאבי אנוש בגוגל, אמר שזה עזר לחברה "להיכנס לתוך ראשיהם של אנשים אפילו לפני שהם יודעים שהם עלולים לעזוב." חברת Credit Suisse ציינה באתר שלה שהיא מחשבת מי סביר שיעזבו ובאופן פרואקטיבי מציעה להם תפקידים חדשים. גם אם העובדים אינם מעוניינים בתפקידים שהוצעו להם, הם מתפעלים מכך שהחברה עשתה מאמצים כדי למצוא עבורם משהו מעניין וחדש.

מרטורספקטיביים למנבאים

הרעיון בניתוחים המנבאים הוא להפוך את משאבי האנוש מרטרוספקטיביים וריאקטיביים למנבאי התנהגויות, גישות ויכולות שמניעות את התוצאות של הארגון. יש עדויות למתאמים חיוביים בין הניתוחים המנבאים של משאבי האנוש לבין ביצועי הארגון. במובנים רבים לגישה החדשה הזאת במשאבי האנוש יש מאפיינים שיווקיים. שיווק פעמים רבות משפיע על צרכנים דרך הרגלים לא מודעים שלהם. אפשר לדמיין מצב שבו בעזרת נתוני לוח שעות וחיובים מהקפיטריה במקום העבודה אתם מגלים שעובד מסוים הולך לקנות עוגייה כל יום ב-15:30. אתם מחליטים להשתמש במידע הזה כדי לעזור לעובד לשמור על הבריאות שלו. האם זה ישמח אותו או יטריד אותו?

ניסיון מתחום הניתוח המנבא מתחום השיווק מראה שאפשר לנבא שאישה תהיה בהיריון על סמך הרגלי הקנייה שלהן ונתונים דמוגרפיים נוספים. הדבר מאפשר לחברות לשלוח לאותן נשים פרסומות למוצרים הקשורים להיריון וללידה. נראה שנשים הגיבו לכך באופן שלילי כאשר היה ברור שהן קיבלו את הפרסומות האלה לפני שחשפו את ההיריון שלהן. הן הגיבו בצורה חיובית יותר אם קיבלו "פרסומת למכסחת דשא ליד פרסומת לחיתולים." הנשים השתמשו בקופונים כאשר הרגישו שלא מרגלים אחריהן, כאשר לא גרמו להן לתחושה שעוקבים אחריהן.

אם לוקחים את הסיפור הזה לתחום משאבי אנוש, מציע בודרו, במקום לשאול "מה יכולים ניתוחי משאבי אנוש לנבא?", כדאי אולי לשאול "מה כדאי שניתוחי משאבי האנוש ינבאו?" ולהיזהר מפגיעה בפרטיות של העובדים. במחקר נמצא ששליש מהעובדים מרגישים בנוח לשתף את המעסיקים במידע אישי, ובעיקר המילניומים שבעתיד יהוו נתח גדול מכוח העבודה. משאבי האנוש צריכים בכל מקרה להגדיר לעצמם באילו נתונים הם יכולים לגעת ובאילו לא.