למנהלי גיוס יש מה ללמוד ממנהלי מגרשי חנייה

למנהלי גיוס יש מה ללמוד ממנהלי מגרשי חנייה

מנהל גיוס יכול ללמוד המון ממנהל מגרש חנייה בכל הנוגע להתמודדות עם שינויים, ניצול נכון של משאבים ובכלל - תכנון נכון לטווח הארוך

שיתוף
חניון

חניון

מגרש חנייה זה עסק. כמו כל תחום, הוא נהנה מביקוש אך סובל מתחרות קשה. אולם משהו שמייחד את עסק מגרשי החנייה ומבדיל אותו מתחומים אחרים – מגרש חנייה אינו זקוק לכל השטח שלו כל הזמן. ישנם מגרשי חנייה שעומדים ריקים כל הלילה אך ביום העבודה, בין השעות 08:00 ועד 19:00 הם עמוסים ולא ניתן למצוא בהם מקום להכניס סיכה. ישנם חניונים הממוקמים באזור בילוי והם עמוסים עד אפס מקום דווקא בשעות הערב או בסופי שבוע. ישנם חניונים שעומדים ריקים לגמרי בסופי שבוע… ישנם חניונים שיש בהם שימוש רק בעת אירוע (תערוכה, כנס או משחק כדורגל…). במילים אחרות – מגרשי חנייה לא זקוקים לכל המשאבים העומדים לרשותם בכל הזמן. למגרשי חנייה יש שעות "פיק" שבהן הם זקוקים ל-100% המשאבים שלהם ויש להם שעות שבהן הם זקוקים לפחות מ-10%.

אתר משאבי האנוש TLNT העלה את האנלוגיה המעניינת. האם גם אתם כארגון מחזיקים "חניות" מיותרות לעתים? התשובה היא כן. ארגונים גם הם מחזיקים עובדים שאינם נחוצים להם 100% מהזמן. גם בניהול המשאב האנושי יש "פיקים", יש תקופות שבהן הארגון צריך את 100% האנשים שלו ב-100% משרה אבל יש גם תקופות שבהן יש ירידה בפיק והעובדים הם בעצם סוג של חנייה ריקה.

אז מדוע המודל של העסקת עובדים במשרה מלאה כל ימות השנה הוא עדיין הנפוץ ביותר?

מנהלי משאבי אנוש צריכים להסתכל אחרת על הארגון שלהם – במשקפיים של מנהל חניון, עליהם לשאול האם המחלקה הזו באמת מצדיקה את 100% כוח האדם שבה ב-100% משרה? אולי יש עובדים שנחוצים יותר בתקופות מסוימות (לפי עונות או לפי פרויקטים) ובשעות מסוימות הם פשוט לא באמת נחוצים ולכן ניתן לצמצם את המשרה שלהם?

מנהלי חניונים למדו שמי שרוצה לחנות בדיוק מול המדרגות או לצד המעלית של הבניין ישלם יותר ממי שמוכן לחנות בקצה הרחוב ולצעוד. לעתים אנשים מוכנים לשלם בהרבה יותר.

מנהלי מגרשי חנייה למדו מתי אנשים מוכנים לשלם יותר (לכן יש שעות שבהן התעריף גבוה יותר משעות אחרות ויש שעות שבהן החנייה היא ללא תשלום כלל). הכל עניין של היצע וביקוש ומנהל חכם יודע לזהות מתי אנשים יהיו מוכנים לשלם, ועד כמה הם יהיו מוכנים לשלם עבור חנייה.

משאבי אנוש צריכים להסתכל על תפקידים פנויים, פרויקטים ומשימות ולתעדף אותם כך שהארגון יהיה מוכן לשלם הרבה עבור טאלנטים שיעשו את הדבר הנכון בעת הצורך. זה אומר שבמקום להחזיק שני אנשי תמיכה במשרה מלאה הוא יחזיק אחד, אבל כאשר יהיה פרויקט חדש של הטמעת מערכת חדשה לדוגמה, אז הוא ישכור מומחה לעת הצורך ויתגמל אותו אחרת לגמרי, בצורה הוגנת ביותר.

ארגונים שקועים מאוד בלהביא את הטאלנטים המובילים לארגון שלהם ובתוך המרוץ להביא את הטאלנט, הם לא עוצרים לשאול האם אני באמת צריך את הטאלנט הזה כל יום וכל היום? בהרבה מקרים התשובה היא לא. ברוב המקרים התשובה תהיה שאתם זקוקים לטאלנטים רק חלק מהזמן. אבל קיים חשש לאבד אותם או לוותר על ההזדמנות "לחטוף אותם".

אז למה בכל זאת כדאי לשאול את השאלה האם אנחנו זקוקים לטאלנט כל יום וכל היום? כי כשתשאלו את השאלה הזו תראו שיש שעות/ תקופות שבהן הטאלנט שלכם איננו מנוצל כראוי והוא עולה לכם בדיוק כפי שהוא עולה כשהוא נחוץ ביותר. כשתכירו את "הפיקים" בכל תפקיד תוכלו לאייש משרות רק לפי הצורך הקריטי האמיתי של הארגון.

היתרון הגדול עבור הארגון במודל הזה הוא שאין עובדים ששוהים בארגון כמו חנייה ריקה. העובדה שהארגון לא משלם אוטומטית שכר של 100% מפנה לו משאבים כדי להעסיק טאלנט בכיר ומנוסה בתחומו. יכול להיות שאתם לא יכולים להרשות לעצמכם להעסיק את המתכנת הכי טוב באזור במשרה מלאה, אבל אתם דווקא כן יכולים להרשות לעצמכם לשכור את שירותיו במסגרת של 15 שעות שבועיות או לפרויקט למשך 3-4 חודשים. לחילופין, אולי תוכלו לגייס את המתכנתת הטובה ביותר שהיא גם אמא שמבקשת לשלב קריירה ואמהות.

ניוד ושיתופי פעולה הם שם המשחק

שיתופי פעולה בין מגרשי חנייה ו/או בי מחפשי חנייה הפכו לטרנד אדיר. מגרשי חנייה הבינו שאם הם ישתפו פעולה עם מגרשי חנייה אחרים באזור – כולם ירוויחו. כאשר מגרש חנייה אחד מלא, הוא מפנה למגרש הקרוב אליו ולהיפך.
שיתוף פעולה זה מבטיח שאף אחד לא יפסיד וכולם ירוויחו. גם בקרב מחפשי החנייה התפתחו מערכות ואפליקציות ייעודיות שמאפשרות לאנשים לדווח על חניות מתפנות כדי שאחרים יוכלו לאייש אותן.

כך גם משאבי האנוש צריכים להבין שהם יכולים לנייד טאלנטים, כך שהארגון ייעזר בשירותיהם כשהוא צריך, וכשאין באמת צורך – הם יוכלו לעבוד בארגונים אחרים. הארגון יוכל להשתמש בקשרים ובהמלצות שלו, והוא יכול לסייע לעובד למצוא עבודה נוספת, או זמנית או חלופית, כל עוד כישוריו אינם נחוצים לארגון בזמן נתון.

מודל זה יאפשר לטאלנטים לנוע מארגון לארגון, לעבוד רק במה שצריכים אותם כאשר באמת צריכים אותם ולקבל תמורה הוגנת בהחלט. הארגון לעומת זאת ירוויח יותר שכן הוא לא יחזיק עובדים שהם בגדר "חנייה ריקה", והמשאבים שהוא יחסוך יאפשרו לו לגייס את הטובים בתחומם בשעות הצורך, כלומר בשעת ה"פיק".

כנס קהילת הגיוס יערך ב-4 בפברואר, ואתם מוזמנים להירשם. לחצו כאן לפרטים

סדנת עולם העבודה החדש

אין תגובות

השאר תגובה