שנת העבודה 2015 כבר בפתח. אז אילו טרנדים חדשים צופנת לנו השנה הבאה? סקר של ABS standard Labour Force survey מזהה כמה טרנדים בשוק העבודה של 2015, שללא ספק יחלו לבלוט על פני השטח ממש בקרוב, והוא פורסם באתר משאבי האנוש Smart Company.
שינויים במחלקת הגיוס בארגון
נקודת ההתחלה היא כמובן הבית שלנו, מחלקת משאבי אנוש. כאן יורגש שינוי במגמות הגיוס. לפי התחזית לשנה הבאה, מחלקת גיוס תצטמצם או תתרחב, תלוי איך מסתכלים על זה. הכוונה היא שפחות עבודת גיוס תתבצע על ידי רפרנטים מקצועיים לתחום הגיוס והיא תתפשט (או תמשיך להתפשט) לכלל עובדי החברה. כ-15% עד 20% מהגיוסים החדשים לא יגיעו דרך נציגי הגיוס כאמור אלא על ידי העובדים עצמם והמנהלים, אשר עושים שימוש בעיקר ברשתות החברתיות כדי לגייס עובדים. חבר מביא חבר יהיה מודל שימשיך לאייש מחלקות וצוותים, בתאוצה האדירה של השנים האחרונות וזה יגרור כאמור השקעה בטכנולוגיה ייעודית, ישפיע על שיטת תגמול ותמרוץ וכל זאת על חשבון משאבים של תקציב וכוח אדם לאנשי הגיוס הפורמליים.
נא להגיש קורות חיים?
קורות החיים יהפכו פחות שכיחים. עמודי הפייסבוק, הטוויטר והלינקדאין, עם כל האייקונים שלהם והשפה המדוברת באותה רשת, יהפכו לקורות החיים הרשמיים.
אנשים חכמים יעבדו בתחום של חוכמת המונים
מקצוע חדש נולד והוא יתפוס את התאוצה הראויה לו בשנה הקרובה. מדובר באנשים שתפקידם לנהל את התחום של חוכמת המונים. מה אומר הציבור על המותג שלנו? איך אנחנו נראים במדיה? האם אנחנו נראים במדיה? כיצד אנחנו נתפשים ביחס למתחרים? מה אומרים עלינו כמעסיקים בפורומים? מה אומרים על המוצרים שלנו בפייסבוק? כמה לייקים יש לנו וכמה יש למתחרים?
כל הנושאים הללו ועוד הם בעצם עולם ומלואו. המידע הזה הוא נכס צאן ברזל לארגון שרוצה להצליח בעידן הדיגיטלי כשדור המילניום הופך להיות צרכן משמעותי. לכן, מבלי שנשים לב, נגייס, נתגמל, נדריך ונשמר יותר ויותר עובדים שתפקידם יהיה: ניתוח תנועת המונים, ניסיון להסיק מסקנות ולצפות תחזיות.
ריגול תעשייתי? שששש….
אנחנו מכירים את המושג ריגול תעשייתי (אס-פי-אן-אז') בעיקר מסרטים משנות השמונים. חברות גדולות שותלות "מרגלים" תעשייתיים לחברות מתחרות על מנת לקבל מידע פנימי על הטכנולוגיה, שיטת הייצור, טיים-טו-מרקט (זמן פריצה לשוק), תחזיות וכמובן פטנטים של מתחרים. הכל נעשה בסתר. כמובן בניגוד לחוקים של אותה מדינה.
בשנת העבודה 2015 ריגול אחר המתחרה הופך להיות עניין של מה בכך. אף חברה לא צריכה לשלוח מרגל למשימה מסוכנת מחוץ לשערי הארגון, במתחם עוין של החברה המתחרה. ריגול אחר מתחרים הופך להיות כאמור תפקיד סטנדרטי לחלוטין. ב-2015 נראה יותר ויותר אנשים שעובדים בארגון במטרה לזהות מה עושים המתחרים. מה כותבים על המתחרים? כמה הם גובים? אילו מבצעים הם מציעים? היכן הם מפרסמים ומה תקציב הפרסום שלהם?
יותר מכך, יהיו יותר ויותר אנשים שתפקידם יהיה לבדוק את המוצרים והשירותים שהמתחרים מציעים, תוך הסוואה של צרכן פשוט. עובדים אלה יגלשו באתרים של המתחרים, יגיעו לרשתות ויצרכו מוצר או שירות, ותוך כדי כך יתעדו את החוויה על מנת להעריך את חווית הקניה, חווית המשתמש וללמוד מה אפשר לשפר בחברה כדי להשתוות למתחרה ומהם החסרונות של המוצר או השירות המתחרה, ואיך אפשר להדגיש את החסרונות הללו מול יתרונות החברה.
לסיכום, התחום של למידת המתחרה, חדירה אל המתחם שלו, העובדים שלו, המוצרים, השירותים, הטכנולוגיה שלו וכיו"ב, כל אלה יהיו לגיטימיים יותר ומובנים מאליהם והם ינוהלו בצורה מקצועית כמו כל משימה המבוצעת על ידי מקצוען או צוות מומחים.
הצעירים יתקבלו בברכה. למעשה, כמה שיותר צעירים כך יותר טוב!
הצעירים, אלה שרק אתמול סיימו לימודים או צבא, אלה שעד כה קראנו להם "טירונים" או "ביזונים", יהפכו להיות חשובים יותר ויותר. המתמחים בצעירים בתחילת דרכם יקבלו יותר כבוד מאי פעם וזה לא רק בגלל שהם צעירים וזולים, מהירים יחסית ו"חסרי חיים" (אין להם ילדים שהם צריכים לאסוף בשעה 16:00). הידע של בני דור המילניום הוא בגדר נכס. הם הילדים שגדלו עם מחשבים, ספרים דיגיטליים, סרטים בהזמנה אישית וקשרים וירטואליים. יש להם גישה טכנולוגית וחשיבה טכנולוגית שאף מהנדס מחשבים בן 45 לא יוכל להתחרות בה.
לכן העובדים הצעירים הם קבוצת מיקוד כלשהי או עכברי ניסיון שבאמצעותם הארגון יוכל לחזות טוב יותר לאן הולך הדור הבא כעובדים, כצרכנים, כמצביעים פוליטיים ובכל כאנשים. דרך אותם עובדים צעירים הארגון יוכל לזהות מהם המוצרים והשירותים שאותם יצטרכו מחר, איך צריך לשווק אותם ולהסביר כמה הם אמורים לעלות על מנת שיצליחו בשוק. בני דור המילניום, בין אם הם יודעים את זה ובין אם לא, הם משאב אדיר שהוא בעצם מפתח לעתיד. ארגון שירצה להוביל בעתיד – ישים לו למטרה לקבץ כמה שיותר "ביזונים".
נא לבוא לעבודה בלבוש הולם?
עמק הסיליקון בקליפורניה משפיע על הכפר הגלובאלי כולו. זו הבירה הטכנולוגית העולמית ולכן זו בירת המערב. אז מה הפלא שמה שלובשים שם ילבשו בכל מקום (לפחות בעבודה)?
בעמק הסיליקון, שבו סטארטאפיסטים שסיימו את האוניברסיטה אתמול ומיליונרים צעירים (שסיימו את האוניברסיטה לפני שנתיים לכל היותר), כולם מתלבשים קז'ואל. סניקרס, ג'ינס, קפוצ'ונים עם הדפסים ואפילו קרוקס הם חלק מהמלתחה של האדם העובד. לאט לאט הסגנון ה"קז'ואל", שהיה לכל היותר שמור לימי שישי הקצרים, הופך להיות סגנון הלבוש הקבוע לעבודה.
ככל שהעובד נמצא יותר מול מחשב ופחות בחוץ (במגע ישיר עם לקוחות, שותפים פוטנציאליים וכיו"ב), ככל שהתקשורת היא יותר וירטואלית ופחות פרונטלית, וכמובן ככל ששוק העבודה מתמלא בכוח עבודה צעיר ורענן, כך סגנון הלבוש הופך יום-יומי יותר.