המוח משתוקק להרגלים כי זה עוזר לו להיות יעיל יותר. לכן לכולנו יש הרגלים. ההרגלים בנויים מרצף של אות מהסביבה, שגרה ותגמול. למשל: יום עבודה קשה (אות), כניסה הביתה, הדלקת הטלוויזיה וישיבה מולה עם חטיף (שגרה), האכילה הופכת לתרפיה שלכם (תגמול).
רבקה הילי מ-U.S News אומרת שבחיינו יש מאות הרגלים כאלה. ברבים מהם אנו נעזרים כדי לשמור על אורח חיים בריא או לתמוך בהתפתחות האישית שלנו, למשל מצחצחים שיניים, יוצאים להליכה או עושים מדיטציה, אבל אנו לא נוטים לסגל הרגלים שיתמכו בהתפתחות המקצועית שלנו. אפשר לסגל הרגלי עבודה שיועילו לקריירה. הילי מציעה שלושה כאלה.
הרגל ההישגים
אם מישהו שואל אתכם מה אתם עושים (אות מהסביבה), בין אם בכנס, טופס הגשת מועמדות לקבלת משרה, מכתב כיסוי או קורות חיים, טבעי להגיב בתיאור תחומי האחריות בתפקיד (שגרה). זה אמנם בטוח ונמצא באזור הנוחות שלנו (תגמול), אבל מועיל הרבה יותר לציין הישגים מאשר להשתמש בתיאורים הללו.
נסו לתאר את התוצאות של פרויקט שעבדתם עליו במקום פשוט לציין את תחומי האחריות שלכם. אם אתם חושבים במונחים של תוצאות ואתם מונעים על ידי הישגים, אתם מוכרם את עצמכם, את הכישורים שלכם ואתם שווים יותר. הרגל ההישגים גם מעודד אתכם לראות את התמונה הגדולה של התרומה והמטרות שלכם כאשר אתם עסוקים בעניינים הקטנים של היום-יום.
הרגל המשא ומתן
אנחנו נוטים לפסיביות כאשר מגיע הזמן למשא ומתן. לדוגמה, אנחנו מחכים שהמעסיק ייזום שיחת העלאה בשכר (אות מהסביבה) ומקווים בחשש לטוב המהלך ביקורת ביצועים (שגרה). אז אנו פולטים אנחת רווחה כשזה נגמר (תגמול). אבל הרגלים אינם צריכים להישען על אותות מאנשים אחרים כדי להתחיל את המעגל. אתם יכולים ליצור את האות ואת השגרה ולהשיג תגמולים מעמיקם יותר כאשר אתם פרואקטיבים.
אל תסתפקו בסקירת הביצועים של הארגון והכינו מסמך שמפרט את ההישגים שלכם, נקודות החוזק, על מה אתם מתכוונים לעבוד ותחומי אחריות נוספים שאתם עומדים לקחת על עצמכם, וכן את ההעלאה שאתם דורשים לאחר שביצעתם תחקיר בנוגע לשכר. מסמך כזה יעזור לכם לצלוח שיחה מורטת עצבים (שגרה) ויוביל אתכם לביטחון עצמי גדול יותר ולתשלום גבוה יותר (תגמול). הוא גם יגרום לכם להיראות חכמים, מחושבים ומוכנים – וגם זה לא יכול להזיק.
הרגל התקשורת
כאשר מתקשרים עם מישהו (אות מהסביבה), רבים מאתנו מתמקדים במשימה הנידונה (שגרה), במקום לקחת לרגע צעד לאחור ולהבין באמת את נקודת המבט של האדם השני. כאשר אתם מתמקדים במשימה ולא באדם, הפרויקט אולי יושלם (תגמול), אבל אתם תחמיצו הזדמנות גדולה לבנות מערכת יחסים עוצמתית לטובת הקריירה שלכם. בפעם הבאה שתתחילו פרויקט קבוצתי (אות מהסביבה), נסו להעריך מחדש את עבודתם של הקולגות ואת סגנון התקשורת (שגרה). רשמו לעצמכם הערות אם יש בכך צורך – האם האדם שמולכם שאפתן, תחרותי, בעל כוח רצון חזק (מנהיג)? או שיטתי, אמפתי ונמנע מעימותים (מחושב)? מה לגבי אלה מלאי החיים, הגלויים והצוחקים בקלות (מוחצנים)?
רוב האנשים יציגו יותר מסגנון אחד, אבל לכם כדאי לזהות את המרכיב הדומיננטי. לכל סגנון יש מקום בארגון ואף אחד אינו חשוב יותר מהאחר. הבנת סגנון האישיות של הזולת יכולה להביא לשינוי משמעותי בגישתכם לאנשים ולצורת התקשורת שלכם. על טיפוס של מנהיג אין טעם להעמיס פרטים (שמרו זאת לאנשים האנליטיים) ועם האנשים המוחצנים אפשר להיות משוחררים יותר. כך תבנו מערכות יחסים טובות ותשפרו את עבודת הצוות שלכם.